"זִמַּנְתַּנִי" אמר גבריאל.
"כן, ולקחת את הזמן" השיב רפאל.
"חלקנו מרובי תעסוקה. סיימתי את מעשיי ובאתי. מה הדבר לשמו נקראתי?"
סנדלים חורקים נשמעו מתקרבים.
"מיכאל, נו מה יהיה עם הסנדלים שלך?" התלונן רפאל, "הם ליטרלי בני מאה, לא הגיע הזמן לחדש?"
"שמע, אלה הסנדלים הכי נוחות שהיו לי באלף השנים האחרונות. אחליף אותן רק כשיתפרקו".
משק כנפיים נשמע.
"הביטו וראו מי נכנס בחגיגיות שכזו" אמר גבריאל.
סמאל נחת בחינניות ובקלילות.
"מה כבר קרה שאפילו לי קראתם? מאז איוב כולכם מחמיצים פנים כשמזכירים אותי".
"השיטות שלך משאירות טעם מר ורע, אבל יתכן שנצטרך את השנינות שלך" אמר רפאל.
"ובכן רפאל," התחיל גבריאל "האם תכבד אותנו בכך שתספר למה כינסת את המועצה הנכבדת הזו?"
"כן…" רפאל עצר ושקל מילים "ירום הודו התגלגל שוב".
"טוב…" אמר גבריאל "כבר קרה כדבר הזה בעבר".
"לגמרי, מלא פעמים" המשיך מיכאל וחרק בסנדליו "מה קרה שהוא הודיע שהוא לא מתגלגל יותר באוכלי עשב?"
"אתה באמת לא זוכר? זה היה אחרי שהוא התגלגל לתאו ולהקת צבועים טרפה אותו" אמר סמאל והם כולם הצטמררו.
"אז מה, שוב לאיזו אָמֶבָּה?" ניסה מיכאל.
"לא, לא, גם עם זה הוא הפסיק" אמר רפאל "הוא התחלק לכל כך הרבה פרטים, שהדרך היחידה להחזיר אותו הייתה להכחיד כמעט כל דבר חי".
"אה, רבותי," אמר סמאל "השארתי את הגיהינום על האש בלי השגחה, אולי נתקדם כבר?"
"בהחלט" אמר גבריאל "קדימה רפאל, הגיעה העת שתספר את מהות העניין".
רפאל נאנח ואמר "יושב הכס התגלגל לתינוק".
חלף רגע בשקט מוחלט.
"ו…?" שבר סמאל את השתיקה.
"והוא עדיין פה איכשהו," ענה רפאל "בניגוד לפעמים קודמות שהוא פשוט צץ בגוף בן תמותה כלשהו".
"ו…??" המשיך סמאל.
"ואי אפשר להשאיר אותו כאן!" אמר רפאל, המום שהוא צריך לומר את הברור מאליו.
"מדוע לא למעשה?" שאל גבריאל "מצא לך מלאך פשוט או אחד מן הכרובים שיטפל בו. אנחנו מנהלים גורלות עמים, האומנם מורכב כל כך לטפל בתינוק?"
רפאל רקע ברגלו "זה לא העניין!"
"רגע, חברים, רגע" אמר מיכאל, מנסה לא לחרוק ולהרגיע קצת את האווירה "אנחנו פה לעזור. רפאל, אחי, בוא תסביר לנו למה זאת בעיה".
רפאל לקח נשימה עמוקה.
"כשאבא מתגלגל, הוא עושה זאת כדי לחוות ממקור ראשון ובאופן בלתי אמצעי איך זה להיות כל אחד מהיצורים אליהם הוא מתגלגל. אם הוא התגלגל לתינוק, משמע הוא רוצה להתנסות בחיים כבן אדם, ואת זה, הוא לא יכול לעשות פה".
שתיקה.
"אי אפשר פשוט להשאיר אותו אצל איזו משפחה?" שאל סמאל.
שלושת האחרים נעצו בו מבט.
"מה?! אמרתם שהוא צריך לחוות חיים אמיתיים, איפה חשבתם שזה יקרה, על כס הכבוד?" מחה סמאל.
"אך מדוע משפחה כלשהי תרצה בו?" שאל גבריאל "גידול תינוק היא מטלה קשה, ומי יחפוץ בתינוק שאינו שלו?"
"אולי…" התחיל מיכאל "אולי זוג עקר?"
"הם אף ישמחו על כך" הוסיף גבריאל.
"כן, זה עשוי לעבוד" אמר רפאל.
"נשמע שיש לנו תוכנית" אמר סמאל "מוצאים זוג עקר, נותנים להם כמתנה משמיים את אדון כל הארץ בגלגולו כתינוק, ומחכים שהגוף בן התמותה שלו יתפגר, תוך גג מאה שנה, והוא יחזור אלינו. מה כבר יכול להשתבש?"
התמונה נוצרה באמצעות Midjourney.
Comments