• Daniel Nakash

החתול נעלם

"סליחה! סליחה על האיחור!" התנשף הארנב, מבטו פונה לכל כיוון. הוא נרגע כעבור רגע ונראה מרוצה "כולם פה, אפשר להתחיל" הוא הפעיל את שיתוף הסאונד והשמיע הקלטה של תרועת החצוצרות המלכותית. בתום התרועה הוא הכריז "מלכתי, מלכי, נכבדים... ואליס... אני מתכבד לפתוח חגיגית את המשפט!" "משפט? את מי שופטים?" לחש טווידל-די, או שאולי היה זה טווידל-דאם? הארנב הלבן מעולם לא הצליח להבחין בינהם. הוא שם את שניהם על "השתק", ליתר ביטחון. אליס שכבר הייתה למודת ניסיון, המתינה בשקט.

"בית המשפט הנכבד מאשים!" המשיך הארנב הלבן "את החתול הצ'שירי על שהתייצב באופן חלקי בפני המלכה!". רחש נשמע בקהל בזמן שכולם ניסו לאמר משהו למישהו. הארנב שם את כולם על "השתק".

אליס החליטה להתערב, היא ביטלה את ההשתקה ואמרה "אי אפשר להתייצב באופן חלקי, או שהוא התייצב, או שהוא לא התייצב."

"כזה חוסר נימוס!" אמר ארנב האביב. "לא יעלה על הדעת!" הוסיף הכובען. "שקט כולם!" אמר הארנב הלבן והחזיר את כולם ל"השתק". "מר צ'שירי, מה יש לך לאמר להגנתך?"

לאחר כמה רגעים של שקט "מר צ'שירי, אתה על השתק" אמר הארנב הלבן.

"הו, תודה לך" אמר החתול "מה שאמרתי הוא שאני מתנצל, אבל יש לי בעיה."

"כן, לעמוד למשפט זו בעיה גדולה" אמר הכובען, מתפרץ שוב לדברים. "לא זאת הבעיה" התעצבן החתול "אני לא מצליח להראות את כולי". אליס הבחינה עכשיו לראשונה שבאמת אפשר היה לראות רק את עיניו ופיו של החתול. "יכול להיות שזה בגלל הרקע הוירטואלי?" ניסתה אליס. "אני בלי רקע" ענה החתול "גם אני חשבתי שאולי זאת הבעיה, אבל אז שמתי לב שגם מול מראה אני נראה ככה".

"אתה מתכוון לא נראה..." תיקן הנמנמן ונרדם מיד. "ניסית לעצור את הנשימה לשתי דקות?" שאל טוודיל-די "או אולי שלוש?" הוסיף טוודיל-דאם "אכלת לאחרונה פטריה?" הציע הזחל, בעודו מעשן נרגילה צבעונית במיוחד "דווקא עדיף צדפות" התנגד סוס הים, ושטף ההצעות המשיך עד שהארנב הלבן נזכר להשתיק שוב את כולם.

החתול גלגל עיניים, מחזה יוצא דופן במיוחד במקרה של החתול הצ'שירי, "ניסיתי כל מיני דברים, אפילו כמה מהדברים שהציעו פה, שום דבר לא עזר. אפילו את השפמים שלי אי אפשר לראות" החתול נשמע על סף דמעות "אני כבר כמעט שבוע ככה!"

אליס שילבה ידיים וחשבה. "אולי... אולי אם תשים תמונה שלך ברקע הוירטואלי, ותעמוד לפי התמונה, הגוף שלך יופיע שוב". החתול נראה מתעניין לרגע, והחליט לנסות. הוא מצא תמונה ישנה שרואים בה אותו עומד בפוזה משונה במשחק קריקט עם תספורת קוצים מגוכחת. הוא כבר היה די מיואש בשלב הזה, ולא היה לו אכפת מאיך שהוא נראה בתמונה. הוא רצה לחזור לראות את קצה זנבו. הוא שם את התמונה ונעמד. ממש ממש לאט אפשר היה להבחין בדוגמת הפסים שלו חוזרת ומופיעה. כעבור דקה, ניתן היה לראות את החתול הצ'שירי במלוא הדרו.

"הא! הנה הוא!" אמרה מלכת הלבבות "בעוון אי התייצבות בפני למשפט אני מוצאת אותך אשם! עירפו את ראשו!"

לפני שהיא סיימה לדבר, הופיע הטקסט "הצ'שירי, החתול (אורח) התנתק".

4 views0 comments

Recent Posts

See All

מרק

"נו? המרק כבר מוכן?" שאלה אוּרד. וֵרְדַנְדִי נאנחה "שאלת אותי כבר חמש פעמים רק בשעה האחרונה." "אני יודעת בדיוק כמה פעמים שאלתי. וזה היה תשע..." מלמלה אורד. "בסדר, בכל מקרה התשובה לא השתנתה. המרק יהיה

בוקר

פְּיוֹטֵר התעורר ולא זכר איך הגיע לשם, שכוב על ספסל. הוא לא אהב להיות ברחוב בבקרים. זנבו היה סתור ופרוותו הכתומה הנהדרת נראתה כמו דהויה ומאובקת מהרגיל. בנוסף היה לו כאב ראש והכל הרגיש בוהק מדי. הדבר ה

כנפיים

“נו בחייאת, אין לך שום דבר בשבילי? ייבשת אותי לגמרי". התלונן גידי. “אין לי כלום, למה שאשקר לך? ככה אתה מכיר אותי?" גידי השיב לו מבט עקום, אבל במקרה של גידי, היה קשה להבחין בין זה לבין המבט הרגיל שלו.