הירושימה - יום ראשון מתוך שלושה (14-11-2024)
התחלנו את היום בארוחת בוקר מפנקת בריוקן בקנאזאווה. כמו בבוקר הקודם באו לאסוף אותנו לחדר ארוחת הבוקר (כל בוקר חדר אחר עם כיוון תצפית שונה אל הגן היפני המרהיב שהקיף את הריוקן). הארוחה היתה מרובת מנות וטעימה, ואחריה התארגנו ויצאנו לדרך.
המסלול כלל אוטובוס לתחנה המרכזית של קנאזאווה (הזדמנות נוספת להתלהב מהכניסה לתחנה המעוצבת כשער טורי מיוחד ועשוי עץ) ושלוש רכבות: שינקנסן לתחנת Tsuruga, רכבת רגילה לתחנת קיוטו, ושינקנסן נוספת להירושימה. ב-Google Maps נראה שהרכבת עושה סיבוב מוזר, אבל בשטח לא שמנו לב לזה בכלל.
כשהגענו להירושימה בסביבות השעה 14:00, עצרנו בתחנה לרכוש את הכרטיסים ליעדנו הבא. במשרד הכרטיסים היה תור עצום ושלט שהכריז שזמן ההמתנה עולה על חצי שעה. ולידו היה שלט שמפנה תיירים לדלפק נפרד שלא היה בו תור בכלל. הצגנו את המסלול שמצאנו באמצעות Google Maps, ציינו שאנחנו רוצים מקומות שמורים, והנציגה בדלפק הוציאה לנו תוכנית נסיעה לאישור, ולאחר שאישרנו, חייבה את כרטיס האשראי והוציאה לנו את הכרטיסים.
לקחנו אוטובוס למלון (כרטיס ה-Pasmo עובד גם בהירושימה, הידד!) והגענו למלון Rhiga Royal Hotel - מלון ענק עם 32 קומות, 6 פקידי קבלה ולובי עצום. עשינו צ'ק אין וקיבלנו חדר בקומה 27. החדר מרווח מאד (זה היה הפרמטר לפיו הזמנו את המלונות...) עם נוף נהדר לטירת הירושימה.
פרקנו מהתיקים את החפצים המיותרים לטיול יומי ויצאנו לדרך. בלובי פגשנו את המזוודות שלנו, שבדיוק הגיעו מקנאזאווה עם שירות המשלוחים של Kuro Neko והעלינו אותן לחדר.
התחלנו את הסיור בפארק השלום בו נמצאת כיפת הפצצה האטומית, השריד המוכר ביותר מהירושימה ששרד את הפצצה האטומית. המשכנו אל אנדרטה לזכר הילדים שנספו, ופעמון השלום. לאחר מכן נכנסנו לחלל תצוגה שכלל היכל עגול עם פנורמה של העיר מיד אחרי נפילת הפצצה. באותו מקום היה גם אולם קטן שהציג סרט על יחידה סודית של חיילים-ילדים שהיו אמורים לרסק סירות נפץ על ספינות האוייב, אבל מיד לאחר נפילת הפצצה הם הפכו לכח חלוץ במאמצי הסיוע לניצולים.
לאחר הסרט הלכנו למוזיאון השלום. ביקרנו בתצוגה המרכזית שמובילה אותך במסלול המתאר את הירושימה לפני נפילת הפצצה, הפצצה, את רגע הפיצוץ ואת מאמצי החילוץ וההצלה, הטיפול בניצולים ושיקום העיר.
בחלק הבא של התצוגה מסופר מעט על פיתוח הפצצה, על השיקולים של ארה"ב בבחירת היעד (מסמך מצמרר), על נשק גרעיני בכלל, ובחלק האחרון של התערוכה מוצגים המאמצים לפרז את העולם מנשק גרעיני ובקריאה "No more Hiroshimas".
הביקור במוזיאון עצוב, בייחוד לאור המצב בעולם היום בו עוד מדינות מפתחות נשק גרעיני, ועלייתה של מלחמה קרה חדשה, ומעלה תהיות מה יקרה אם איראן תצליח לפתח נשק גרעיני או מה יקרה אם מדינה אחרת תשתמש בנשק כזה.
לאחר שסיימנו את הביקור במוזיאון הלכנו לחפש ארוחת ערב - אוֹקוֹנוֹמִיָאקִי בסגנון הירושימה. קיבלתי המלצה מה-AI החביב עלי למתחם שלם שמתמחה באוקונומיאקי (אוקונומי-מורה Okonomi-mura).
הדרך למתחם עברה דרך השוק המקורה (שוק הונדורי, Hondori) שרוב החנויות בו היו פתוחות ורבות מהן היו חנויות ייעודיות למשחקים, למכונות capsule toys ול crane machines.
למתחם עצמו מספר קומות שבקומה הראשונה מסלול מתפתל בין מספר מסעדות קטנות המגישות אוקונומיאקי בלבד. היינו עייפים מדי לבדוק את שאר הקומות, והתיישבנו באחת מהמסעדות מיד כשזוג אחר סיים לאכול. מסעדה זאת מילה מעט גדולה לדוכנים האלו, בהם הסועדים (לרוב לא יותר מעשרה) יושבים סביב פלאנצ'ה ענקית והשף/מלצר/שוטף-כלים/קופאי שעומד במרכז מכין את המנות. גם האכילה היא ישירות מהפלנצ'ה באמצעות שפכטל קטן ללא צלחות או סכו"ם.
תהליך הכנת אוקונומיאקי כולל כחצי מליון שלבים:
הכנת פנקייק מבלילה.
הוספת תיבול
והר של כרוב קצוץ
וחיותס (שרימפס, בייקון, או משהו אחר לפי ההזמנה)
ותיבול
ונבטים
ובצל ירוק
ותיבול
ורוטב
שולפים ערימת סובה נודלס וצולים על הפלנצ׳ה
מעמיסים הכל על הנודלס
מכינים ביצה מקושקשת ליד
ואז הופכים את הכל על הביצה
מקווצ׳צ׳ים הכל שיהיה דק
הופכים חזרה (עכשיו הביצה למעלה)
ועוד תיבול (אבקת דגים, אבקת אצות, פלפל כלשהו)
ואז עוד רוטב
ואז topping
בתאבון!
היה טעים ממש!
אהבתם? תנו לייק ❤️
יש לכם מה לומר? יש גם מקום לתגובות 📝
Comments