טיול מטוקיו לניקו - חלק ראשון (08-11-2024)
קמנו מוקדם לאחר שארזנו את עצמנו בלילה הקודם, התארגנו, עשינו צ'ק-אאוט ויצאנו לדרך, ככה, בלי ארוחת בוקר, ובלי מרק היום. המשימה שלנו לבוקר הייתה להגיע לניקו. הגענו לתחנה של JR, ותפסנו רכבת לתחנת טוקיו משם היה לנו מקום שמור לשינקנסן.
הגענו עם שינקנסן ל-Utsunomiya ומשם מצאנו בקלות את הקו שממשיך לניקו. לא הייתה בעיה לקנות כרטיס, אבל היה מדובר ברכבת ללא מקומות שמורים וחלק ניכר מהנסיעה לא היה לנו מקום לשבת. זה מסלול קצת עקום, אבל יחסית מהיר וגם זה מה שהיה זמין למועד שבו הזמנו.
על כל פנים, הגענו לניקו וקנינו את ה-Nikko Pass ליומיים. על הדרך, עובד במרכז מבקרים שעזר לנו גם נתן לנו עלון עם לוח זמנים ומסלולים של קווי האוטובוס המקומיים. סופר שימושי. יש טבלה עם התחנות המעניינות של האזור עם לוחות זמנים וכיוונים, וחשוב לא פחות, ציון המספרים של התחנות, שהרבה יותר קל לעקוב אחריהם מאשר אחרי השמות של התחנות (פרטים נוספים למטה).
לקחנו אוטובוס שהוריד אותנו ליד העליה המפחידה אך לא מאוד ארוכה שהובילה לריוקן שהזמנו - Nikko Hoshinoyado. אמרו לנו שצ'ק-אין אפשר לעשות רק החל משלוש, אז השארנו שקית עם חפצים שלא ראינו צורך להיסחב איתה (את המזוודות השארנו במלון בטוקיו כיוון שעוד נחזור אליו ללילה נוסף אחרי ניקו) ויצאנו לדרך.
הדרך כללה תצפית על גשר Shinkyo שהיה ממש סמוך לריוקן. משם המשכנו למקדש Toshugu בו נמצא הקבר של השוגון Tokogawa Ieyasu. זה המקדש המפורסם בפסל שלושת הקופים. בנוסף לקופים האלו פגשנו שם קופים נוספים, יצורים דמויי פילים (baku) שמנשנשים חלומות רעים, המוני דרקונים מהממים, חתול ישן ששומר על שער הכניסה למתחם הקבר, ולאחר יותר מ-200 מדרגות גבוהות, פגשנו גם את הקבר עצמו.
חלפנו על פני מקדש Rinoji, עצרנו להתרעננות עם מרק תירס סמיך ממכונת ממכר משקאות (טעיםםם!) והמשכנו למקדש Futarasan. הסתובבנו קצת במקדש, ראינו אנשים מלטפים ומצלצלים בפעמונים של פסלים שונים של ארנב ושל דמות יפנית כלשהי כחלק מטקס תפילה קטן. בשלב מסוים ראינו שהמשך המתחם כולל טיפוס נוסף במרחק שלא היה ידוע לנו. החלטנו לוותר כיוון שהיינו עייפים מדי לכך בשלב זה.
הגיע הזמן לארוחת צהריים וכהרגלנו חיפשנו בגוגל. מצאנו מקום מומלץ וקרוב תחת הקטגוריה "מסעדה יפנית" ובכן היא הייתה בהחלט מאוד יפנית עם ישיבה על הרצפה ושולחנות נמוכים. לא הסידור הכי נוח למערביים שכמונו, אבל התגברנו. המסעדה התגלתה גם כטבעונית. כל המנות העיקריות מבוססות באופן כלשהו על טופו או יובה (Yuba) שהיא הקרום שמתקבל בהרתחת חלב סויה (לתשומת לב הטבעוניים, יתכן שהיה רוטב דגים בחלק מהמנות). לא היינו בטוחים מה דעתנו על זה, אבל החלטנו לנסות בכל זאת, והיה מוצלח מאוד. לא היינו רגילים ליובה, שבמנה אחת הוגשה כשרוך אינסופי שקשה לחתוך, אבל היה טעים מאוד והיה חדש ומעניין.
משם המשכנו לאונסן לפי המלצה של פקיד הקבלה בריוקן. את החלק האחרון של הדרך לשם הלכנו, וראינו שלטים עם דוב כועס וטקסט קצר ביפנית. גוגל הסביר לנו שזאת אזהרה מדובים. בהמשך לכל מיני אזהרות ששמענו, זה היה מעט מטריד. מצד שני, זה היה בערך מאה מטרים מהיעד שלנו. נכנסנו לאונסן, בלי להיתקל בדובים. היה מוצלח ומרענן ואפילו עם בריכה חמה חיצונית (רוֹטֶנְבּוּרוֹ) כמו שרועי אוהב. אחרי שהתארגנו מצאנו חדרון קטן עם משחקי ארקייד. פצפונים. אחד הדברים החמודים, ומגניב לא פחות היה שגם ממש אפשר היה לשחק בהם! ניסיתי את הפקמן, היה ממש נחמד.
חזרנו לריוקן לרביצה קלה עד לארוחת הערב. ארוחת הערב הוגשה בחדר אוכל עם שולחנות שמוקצים כל אחד לפי חדר. היו אורחים שהגיעו לבושים בתלבושת היפנית המסורתית. אנחנו ויתרנו (ניסינו בטיול הראשון שלנו). כמקובל בריוקן, הארוחה הייתה מאוד מגוונת וכללה שלל מנות קטנות, כולן מעניינות, רובן טעימות וקינוח קפה משגע.
עלינו לחדר וראינו שהכינו לנו את מיטות הפוטון בזמן שהיינו בארוחת הערב. ישבנו קצת לתכנון יום המחרת, וסגרנו את היום.
המקום מתגאה בכך שלכריות שלהם יש צד קשה וצד עם נוצות ושאפשר אפילו לרכוש כריות כאלה. הצד הקשיח סביר, הצד השני הוא אוי ואבוי. זה ברמה שאני לא מבין איך אפשר להניח על זה את הראש ליותר משתי שניות, שלא לדבר על ממש לישון על זה בנוחות.
נשארנו עם הצד הסטנדרטי 🤷♂️
אהבתם? תנו לייק :)
יש לכם מה לומר? יש גם מקום לתגובות!
פינת הדברים האקראיים שבדרך
אמ;לק
המסעדה הטבעונית - Sannaisaryo Taikobo - לתשומת לב הטבעוניים, יתכן שהיה רוטב דגים בחלק מהמנות.
אונסן ציבורי כולל בריכות פתוחות (רוטנבורו), הזהרו מדובים בדרך!
טבלת האוטובוסים של Tobu בניקו
הסבר קצר איך להשתמש בטבלה הסופר שימושית הזאת:
כל טבלה מייצגת מסלול שונה.
כיוון הנסיעה הוא לפי סדר השורות וגם מסומן בחץ.
שימו לב שיש תתי-סוגים לכל מסלול! הם מיוצגים באמצעות האותיות בשורה Bus Route בראש כל טבלה. האות הזאת גם מוצגת על האוטובוס עצמו, אז שימו לב.
המספר בעיגול בתחילת כל שורה הוא מספר התחנה. הקווים עוברים בתחנות נוספות שלא מוצגות כאן, אבל יש בטבלה את כל העצירות המעניינות.
שימו לב גם שהקו הכחול (הטבלה העליונה) מסתובב בתחנה 26 ונוסע בכיוון הפוך - תחנה 26 מופיעה פעמיים בטבלה (הגעה ויציאה) ואחריה תחנות נוספות.
יש קישור ל-PDF המקורי באמ;לק למעלה.
קחו בחשבון שבהחלט יתכן שגוגל לא מכיר את כל הפרטים והתחנות של הקווים האלה.
Comments