מצומוטו - יום ראשון מתוך שניים (10-11-2024)
התחלנו את היום בארגון מחדש של המזוודות ושל הדברים שאנחנו לוקחים איתנו בתיקים, על מנת שנוכל לשלוח אותן ל-Kanazawa, היעד הבא שלנו אחרי Matsumoto, אליה אנחנו נוסעים היום. ארוחת הבוקר הגיעה היום עם מרק תפוחי אדמה סמיך (טעים!).
עשינו צ'ק-אאוט וביקשנו לשלוח את המזוודות שלנו. בהתחלה הפקידה ניסתה לומר לנו שאין בעיה, שהיא תטפל בזה ואנחנו יכולים ללכת. רצינו איזשהו נייר שמאשר ששלחנו את המזוודות. אז היא הכינה כזה, צילמה לנו את המסמך של השילוח ואמרה לנו שאנחנו יכולים ללכת. לא הבנו למה היא לא מבקשת מאיתנו לשלם. הסתבר שהיא חשבה שנרצה לשלם ביעד, אבל לא היינו בטוחים איך זה עובד והעדפנו לשלם מראש. היא התחילה להכין את הטפסים מהתחלה. חיכנו, היא מדדה את המזוודות, מילאה טפסים, ביקשה וקיבלה תשלום, צילמה לנו את הקבלה ואז בשעה טובה אמרנו לה תודה רבה ונפרדו דרכינו.
נסענו אל תחנת שינג'וקו שידענו שממנה יוצאת הרכבת שאנחנו צריכים כדי להגיע למטסומוטו. ביקשנו כרטיסים עם מקום שמור כיוון שידענו שמדובר בנסיעה ארוכה. ברכבת הקרובה של עשר כבר לא היו מקומות שמורים, אז לקחנו את הרכבת הבאה אחריה שיוצאת שעה מאוחר יותר. כיוון שכך, היה לנו מעט זמן לשרוף, אז שוטטנו קצת בתחנה (מאחר שכבר העברנו את הכרטיסים אז רק בתוך האזור הזה) ואחרי כמה דקות מיצינו את הצפייה במתחם האוכל. חיפשנו בית קפה שהשלטים טענו שהוא בסביבה בשביל קפה ובשביל לשבת, אבל לא הצלחנו לאתר אותו. מצאנו בית קפה אחר שהגיש בין השאר פירות מזוגגים בסוכר. המקום נקרא באנגלית Yaorin Café (מידע נוסף כאן). הזמנו קפוצ'ינו חם (היה לא רע), מאצ'ה-לאטה קר, סופגניה עם פרוסת מנדרינה (הייתה די סטנדרטית סך הכל) וכאקסטרה שתי חתיכות תפוח מזוגג לכל אחד מאיתנו (היה מוצלח והתפוח היה במרקם שמזכיר יותר נאשי).
משם המשכנו לרציפים ועלינו על הרכבת שהייתה מרווחת ונוחה, ואפילו עם שקעי חשמל שמאפשרים לטעון את הטלפון או לעבוד עם לפטופ. אז ישבנו לעדכן את הטקסט לבלוג 🙂
קנינו ארוחה קלה בתחנה (אוניגירי ומקלות גבינת סרטנים), ואכלנו אותה על ספסל בחוץ בשמש.
המשכנו ברגל לכיוון מוזיאון מטסומוטו לאומנות, וכבר בחצר הכניסה ראינו את היצירה הראשונה, פרחים מנוקדים ענקיים של יאיוי קוסמה (שמבחינתנו היצירות שלה הן הסיבה העיקרית להגיע למוזיאון). שמנו את כל הדברים בלוקרים ויצאנו לתור את המוזיאון. התחלנו בתערוכה של קוסמה, ילידת מטסומוטו, הכוללת עבודות מתקופות שונות בחייה. בין השאר פרחי צבעונים מנוקדים, חדרי מראות ואינסוף, מלאים נורות צבעוניות (בחדר אחד שהוא קופסה של מראות עם היצירה, יש לכם בדיוק 20 שניות להתפעל מהיצירה…) וכמובן דלעת צהובה מנוקדת בנקודות שחורות, מדהימה כתמיד.
בסוף הסיור, אספנו את הדברים ויצאנו לכיוון תחנת האוטובוס למלון שלנו. על הדרך עברנו ברחוב השוק וברחוב הצפרדעים שכבר היו שניהם לקראת שעת הסגירה שלהם, אבל ראינו דברים חמודים ומגניבים ואף אכלנו גלידה מעניינת בגלידריה מצויינת (גלידת וואסבי וגלידת אשכולית אדומה וטרגון).
עלינו על האוטובוס, הסתבכנו קצת עם התשלום, אבל בסופו של דבר בירידה מהאוטובוס, הבנו איך לשלם. אגב, למלון יש תחנת אוטובוס משלו צמודה אליו, מאוד נוח.
רועי התבאס בתחילה על הריוקן, שהיה אמור להיות ריוקן קטן, אינטימי ומפנק ונראה כמלון עצום ומפלצתי עם מאות חדרים, אבל אחרי טבילה ברוטנבורו (אונסן פתוח) מוקף בגן יפני בשלכת שנמצא על… גג הקומה הרביעית, ואחרי ארוחת ערב נהדרת, זה עבר לו (מתברר שריוקן יכול להיות מפנק ומהנה גם אם הוא עצום ומשרת אנשים רבים במקביל). בנוסף, המלצר שלנו לארוחת הערב היה נחמד ודיבר מעט אנגלית כך שבשילוב של הסבריו, עם התפריט באנגלית שניתן לנו בתחילת הארוחה, הצלחנו להבין בדיוק מה אנחנו אוכלים.
חזרנו לחדר ממולאים ומרוצים לסגור את היום.
אהבתם? תנו לייק ❤️
יש לכם מה לומר? יש מקום לתגובות! 📝
פינת הדברים האקראיים שבדרך
אמ;לק
בית קפה בתחנת שינג'וקו Yaorin Café (מידע נוסף כאן)
Comentários