הפתעה

ברק היה אחד משועלי המשלוחים המהירים בחברה. הוא גם היה ביום חופשי ונהנה מנמנום צהריים בשמש סתיו חמימה.

הוא בדיוק התלבט אם הגיעה העת להתגלגל על הגב ולחשוף את בטנו הרכה לקרני השמש המלטפות, כאשר בפתח חצרו הופיע לֶשֶׁם, הגמד שהיה מנהל המשמרת התורן באותו יום.

ברק התגלגל על הגב ושכב בעיניים עצומות, מעמיד פנים שלא הבחין באורח.

“שלום ברק" אמר לשם, שעמד בכניסה לחצר, ידיו מונחות על השער.

ברק פקח עין אחת והביט בלשם שנראה כמי שלא מתכוון לעזוב בקרוב. ברק נאנח והתגלגל חזרה לשכיבה על הבטן. "שלום לשם, בוא, היכנס. מה שלומך ידידי?"

“שלומי טוב, ואני צריך את עזרתך."

“יקירי, אתה יודע שאני אוהב אותך ורוצה לעזור, אבל אני בחופש היום."

לשם גירד את אפו באי נוחות "כן..." הוא התחיל ועצר, מביט מטה. "אבל אני תקוע ואני צריך את העזרה שלך בפעם האחת הזאת."

ברק התיישב "מה עם כל השליחים האחרים?"

“מלאים לגמרי במשימות, לא נשאר לי אף אחד פנוי."

"אין לך מישהו בכוננות?"

“כבר הפעלתי את הכוננות."

“נו, אז שהלקוח יחכה עוד כמה דקות."

“אתה יודע שלא הייתי מטריד אותך אם זה היה עניין של דקות. בלעדיך זה יהיה איחור של שעתיים במקרה הטוב."

ברק הביט הצידה, מחפש פתרון בחלל האוויר.

“תוך חצי שעה אנחנו מסיימים ואני לא מטריד אותך יותר, תקבל גם עוד חצי יום חופש" אמר לשם.

ברק הביט בו, חושב מה לענות. בינתיים לשם המשיך "ותקבל את כל הטיפ, ואכפיל לך אותו."

“לשם, זה לא העניין, זה העקרון שלקחתי יום חופש כי זה היום הולדת שלי, ובמקום להינות ממנו, אנחנו מדברים על שליחויות."

“תראה..." אמר לשם וחייך "חשבתי שיהיה יותר קל לשכנע אותך, ואתה צודק, אבל..." הוא הביט סביב, כאילו לבדוק אם מישהו מקשיב לשיחה שלהם. "בוא נאמר שזאת לא בדיוק שליחות רגילה ושכדאי לך לבוא. לא הייתי מטריד אותך לחינם."

ברק הרים גבה וחייך.

“לא בדיוק שליחות רגילה אתה אומר?"

"יתכן שזה קשור ליום ההולדת של מישהו. אבל לא שמעת ממני שום דבר."

“ברור, זה רק ציוץ הציפורים."

ברק התכופף לרביצה שוב. "נו, בוא טפס, אני מקווה שהמסיבה שארגנתם טובה יותר מהתירוצים שלך."

התמונה נוצרה באמצעות Bing