top of page
  • Writer's pictureDaniel Nakash

חמאת בוטנים

“אבל אמא, אמרת שהיום תכיני לי סנדוויץ' עם חמאת בוטנים." התלוננה מיקה.

"את צודקת, אבל אין חמאת בוטנים, היא נגמרה. את מעדיפה משהו אחר?" ניסתה רוני לפייס אותה.

"כן, חמאת בוטנים! כמו שהבטחת לי אתמול, אחרי שאמרת לי שהיא נגמרה."

"מותק שלי, נכון, הבטחתי, אני מצטערת. הלכתי למכולת ולא הייתה להם חמאת בוטנים." היא באמת הייתה נואשת אתמול בחנות. היא הייתה מוכנה לקחת משהו לא ממותג ולא ממותק, רק שיהיה כתוב עליו חמאת בוטנים, אבל הילד המעפן שהיה שם במשמרת, בקושי ידע למצוא את השרוכים שלו, שלא לדבר על איפה אפשר למצוא חמאת בוטנים. כלשהי!

"טוב, אז אני הולכת לבקש מג'יני. הוא" הדגישה מיקה "יכול לסדר לי חמאת בוטנים."

"לא,לא,לא,לא, אני לא מוכנה לזה"

"אבל למה?" מיקה הרימה את הקול "הוא יכול לסדר את זה בתוך רגע!"

רוני התכופפה לדבר עם מיקה בגובה העיניים. "מיקה חמודה, ג'יני קצת זקן... וקצת לא שומע טוב."

מיקה הביטה ברצפה. היא ידעה שאמא שלה צודקת.

"את זוכרת מה קרה פעם שעברה שביקשת ממנו ארטיק שוקו-וניל?"

"כן... הוא הביא לי תיק, שוקו ופיל..."

"או כשביקשת ממנו שיסדר לך מערכת תופים?"

"הוא עשה לידנו מערת דובים." מיקה צחקקה, הם דווקא היו ממש חמודים.

"אז נכון שאת לא תבקשי ממנו חמאת בוטנים?"

מיקה שתקה. לא רוצה להסכים, אבל לא מסוגלת לאמר משהו אחר. "בסדר" היא אמרה בסוף מובסת.

רוני נישקה אותה וחזרה להכין סנדוויצ'ים.

רוני חשבה שהיא שמעה "פאף" עמום והיה הניחוח האופייני העדין של קסם. משהו שמזכיר קצת מרשמלו שרוף.

"שיט" אמרה רוני והסתכלה סביב לנסות להבין מה קרה, אבל הכל נראה רגיל. היא בדקה בארון, אבל לא מצאה חמאת בוטנים.

"מיקההה! קדימה, צריך לצאת לבית ספר."

הן יצאו מהבית ומיד נתקלו בחומת בונים. לא היה אף נהר בסביבה, אבל הבונים, והחומה שלהם, בהחלט היו שם. היה להם קצת ריח של מרשמלו שרוף.

התמונה נוצרה באמצעות Leonardo.AI.


4 views0 comments

Related Posts

See All

Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page