top of page
  • Daniel Nakash

כתיבה

הוא ישב סמוך לשולחן הכתיבה עם הסוודר החביב עליו ונעלי הבית הרכות. היה מעט קריר, אבל היה לו נעים בבגדים החמים והאוויר היה מרענן. הוא שלח את העט אל כסת הדיו, טבל בה, אך כשניסה לכתוב, גילה שהציפורן נותרה יבשה לחלוטין. הוא ניסה שוב, אך בכסת הדיו לא נותרה אפילו שכבה דקה של נוזל. הוא נאנח. דווקא היה לו נחמד לשבת על הכיסא המרופד, רגליו על ההדום, שוקו חם בכוס וכל שנותר לו לעשות היה לכתוב. אבל בלי דיו, אי אפשר. הם קם, נמתח, והביט החוצה מהחלון. השעה הייתה שעת אחר צהריים מוקדמת, ונשארו עוד כשעתיים שלוש של אור יום. הוא מזג את השוקו לתרמוס וארז אותו לתרמיל יחד עם חטיף, מטפחת וכמובן כסת הדיו. הוא הציץ החוצה שוב, והחליט שאין צורך במעיל ורק עבר בצער קל מנעלי הבית לנעלי הליכה. הוא הניף את התרמיל על כתפו ויצא לאסוף חוויות חדשות, שאולי, אפשר יהיה לחלץ מהן מעט דיו טרי.

7 views0 comments

Related Posts

See All
bottom of page