• Daniel Nakash

"ים"

Updated: Jan 5, 2019

היו כל מיני סיפורים, משונים יותר, משונים פחות, אבל כולם הכילו גרעין מסוים שלא השתנה. ״אי אפשר לטעות, חוף הים נראה תמיד אותו דבר, בכל מקום. חוף לבן מבריק, שפה תלולה, ומים צלולים״, וגם ״אתה לא צריך לפחד מהמים, ברגע שתכנס אליהם אתה תצוף, זה יבוא לך באופן טבעי״.

לא הצלחתי להבין על מה הם מדברים. מה זה ים ולמה כולם צריכים להגיע לשם? ״אל תשאל שאלות״ אמרו לי.

מידי פעם כששמעתי סיפור כזה ממישהו שעוד לא הכיר אותי, ניסיתי בכל זאת לשאול, אבל קיבלתי רק עוד תשובות סתומות. אמירות שזה לא טיול מאורגן, אף אחד לא שואל אותי, וחלילה שלא אנסה להבין את הנשגב מבינתי. בשלב מסוים הבנתי שאין עם מי לדבר. כל החוזרים האלה גם ככה נראו תמיד קצת עקומים ומעוותים. לא שחלילה יש לי בעיה בעלי מומים, אבל זה גורם לך לתהות אולי במקרים האלה הפגיעה היא לא רק פיזית.

ויש כמובן את החלק של המסע.

אוספים את כל החדשים יחד, סוגרים במקום חשוך ורוטט למשך זמן לא ידוע (היו שאמרו יומיים והיו שאמרו שבועות, לך תבין) עד שיום אחד נצא אל האור, וזמן קצר לאחר מכן נגיע אל מחוז חפצנו, אל הים.

אז הייתי מאוד מופתע כשבמהלך השלב החשוך של המסע הייתה פתאום טלטלה עזה, ומצאתי את עצמי ב… ים? אני לא יודע. לכל מקום שהסתכלתי אליו היו רק מים. אבל לא ראיתי בשום מקום את החופים הלבנים שהבטיחו לנו. אני וחברי למסע התפזרנו על ה״ים״ הזה ופוצלנו ע"י הזרמים לכמה קבוצות קטנות. בהתחלה הייתי כל כך מופתע מההתרחשויות שלא קלטתי שאני באמת צף כמו שסיפרו לנו. מזל שלפחות החלק הזה היה אמיתי.

רוב הזמן לא קורה הרבה. אנחנו שטים לנו ממקום למקום איך שהרוח והזרמים לוקחים אותנו, אבל היה יום אחד שפגשנו דולפינים. שמענו פעם סיפור על דולפינים, שהם אוהבים לשחק וחברותיים בסך הכל, אבל אף אחד לא הכין אותנו לגודל שלהם. הם היו עצומים. הם שחו קצת לידנו ואז התחילו לשחק איתנו. הם הקפיצו אותנו באוויר! הם גם מסרו אותנו מאחד לשני, עשו סביבנו מערבולות, היה ממש כיף. המשחק עשה אותם רעבים, אז הם נפרדו לשלום ושחו לחפש דגים.

יש פעמים שאנחנו מבחינים בצללית רחוקה. לפעמים אנחנו חולפים מספיק קרוב כדי לראות שזאת יבשה רחוקה, או בתים צפים. לפעמים אנחנו נשארים רק עם צלליות וניחושים. זה הפך להיות הבילוי החביב עלינו. כשיש צללית, כל אחד מנסה לנחש מה זה. כשאין צללית אנחנו מנסים לנחש מה תהיה הצללית הבאה.

היום למשל אנחנו עוברים ליד יבשה משונה. מצד אחד היא עומדת במקום, כמו יבשה. מצד שני היא עומדת על ארבע רגליים ענקיות מעל המים, שזה מזכיר קצת את הבתים הצפים. בזמן שניסינו להחליט על שם לדבר החדש והמרגש הזה, החל להתקרב אלינו משהו קטן ומהיר. זה נראה כמו הבתים הצפים אבל הרבה יותר קטן והרבה יותר מהיר. הוא האט כשהתקרב אלינו.

״רואה! אמרתי לך שראיתי אותם פה״

״נו, בסדר, אתה צודק. אני לא מבין למה אתה מתרגש כל כך ואיך הצלחת לגרור אותי בדיוק כשאני יורד משמרת.״

״תפסיק לילל, אתה על אסדת נפט, זה לא שיש לך סידורים שאתה חייב לטפל בהם״.

שמענו על נפט. שמעתי פעם את אחד האבות שלנו מדבר על זה שהכל מגיע מנפט.

״חוץ מזה, איזה דבר יותר מגניב אני יכול להביא מאמצע האוקיינוס לילד קטן, מאשר ברווזון גומי שטייל חצי עולם?״


התמונה מוגנת בזכויות יוצרים השמורות ל- "Quick Simple Fun Games" ולקוחה מתוך משחק קלפים שלהם בשם "Muse".

©2018 by Daniel Nakash. The Fox Works website was proudly created with Wix.com

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now