top of page
  • Writer's pictureDaniel Nakash

אלים

מוות נכנס לאולם.

לפעמים קראו לו "הקוצר" בגלל החרמש הענקי שלו, אבל כבר הרבה מאוד זמן שאף בן אדם לא יודע למה הכלי הזה משמש, אז הוא די ויתר עליו. הוא עדיין לוקח אותו לפעמים לאירועים רשמיים, אבל כמו הכלי, גם השם "הקוצר" התיישן והוא העדיף להיקרא "מוות". פשוט, ישיר וברור.

אף אחד לא אהב את התזמון שלו, אפילו הוא עצמו, לעיתים נדירות אמרו עליו שהוא בא בזמן. כמו עכשיו, כשנכנס באיחור לאולם וראה שאוזיריס כבר עומד על הבמה ומציג את שקף מספר חמש שהיה עמוס הירוגליפים.

הוא מצא מקום פנוי והתיישב. הוא הביט במסך, אבל הידע שלו במצרית עתיקה לא היה נרחב במיוחד והוא התקשה לפענח את ההירוגליפים למשהו בעל משמעות.

"מה זה?" שאל את שכנו בקול גרוני, צרוד ועמוק, והצביע על השקף.

"הררררגגגחעע..." הייתה התשובה.

"סליחה?" ניסה מוות.

"ייאעגררררמממ..."

מוות תהה איך כדאי להמשיך את ה... שיחה? הוא אפילו לא היה בטוח שאפשר היה לכבד את חילופי האוויר האלה בכינוי "שיחה".

"סלח נא לידידי, כארון מתקשה עם הגייה, למרות מאמצים נרחבים וממושכים על פני כמה אלפי שנים" עזר הרמס, שישב מושב אחד מעבר. "אוזיריס מספר לנו על מגמה מטרידה, מטרידה במיוחד, למען האמת, שאפשר לראות שמתמשכת מזה זמן רב מאוד ואף הולכת וצוברת תאוצה ככל שהשנים חולפות".

"מגמה?" שאל מוות.

השקף על המסך התחלף והופיע גרף. על הציר האופקי היו השנים ועל הציר האנכי היו מספר מקרי מוות בשנה למליון נפשות. הגרף היה במגמת ירידה ממושכת וברורה.

"בדיוק כך ידידי, מגמה, כמו שאתה יכול לראות בגרף, בני האדם מתים פחות ופחות. יש מי שחוששים שהגרף יגיע לאפס. למעשה, יש כאלה שחוששים שאפילו יגיע למספרים שליליים, היית מאמין? תחיית המתים ממש".

"הי, אל תמהר לפסול את האפשרות הזאת" אמר לוסיפר שישב שורה מאחוריהם ושמע את השיחה. "מי יודע? אולי אבא'לה באמת דיבר עם הקוקו ההוא שקרא לעצמו נביא".

"אם זה יקרה, כולנו נהיה מובטלים, לנצח. נשמע לי די משעמם אם אתה שואל אותי" אמר הרמס.

עוד שקף התחלף. הופיעה תמונה של הגלקסיה עם מספרים על אזורים שונים שלה.

"ופה" המשיך הרמס "אתה יכול לראות שקצב התמותה בכל רחבי הגלקסיה לא מאוד שונה ממקום למקום והמגמה למעשה מתקיימת בכל האזורים שלה בערך באותה מידה".

"והסימן שאלה?" שאל מוות.

"זה חור שחור. ספינה נפלה אליו פעם ואף אחד לא יודע מה קרה עם הנשמות האבודות האלה. שמעת על זה משהו ידידי?"

"לא" ענה מוות.

רעש לא ברור נשמע מחוץ לאולם.

"תגיד" התחיל הרמס "אתה נשאר להרצאה שיש פה אחרי זה? 'האם לחייזרים יש אלוהים אחרים?' מעביר את זה קת'ולהו, הוא מגיע לכאן על תקן 'אורח הכנס'".

מוות חשב על זה שאם הוא נשאר להרצאה שאחרי, הוא לא יוכל לאחר אליה, אבל לפני שהספיק לענות, דלת האולם נפרצה.

"חבורת בכיינים עצובה שכמותכם! עד שהאנושות סוף סוף לא עסוקה בלהרוג את עצמה, ומייצרת את החגיגות הגדולות בהיסטוריה, אתם בוכים שאין לכם מספיק עבודה!" צעק האיש הגדול שנכנס לאולם בחזה חשוף, שיער פרוע וניחוח חזק של יין.

"תעצרו אותו!" צעק מישהו.

"מי זה?" שאל מוות את הרמס.

"הו, אני רואה שאחי דיוניסוס קפץ לביקור, כמה נחמד מצידו לבוא לאמר שלום".

"שלום?" אמר מוות והיה מרים גבה לו היו לו גבות.

משהו נשבר. אוזיריס ודיוניסוס התחילו לצרוח אחד על השני. אלים נוספים, וצבעוניים יותר, נכנסו לאולם והחלו להחיות את האווירה.

מוות שמע את כארון ממלמל משהו, והיה יכול להישבע שזה נשמע כמו "לא שוב..."

"אתה רגוע" אמר מוות להרמס, שפשוט ישב וצפה במהומה בלי להתרגש במיוחד.

"כן, זאת כבר פעם חמישית שזה קורה. חוץ מזה, היקום תמיד צריך שליחים בשביל משהו, אז אני מסודר. החבר'ה האחרים פה לעומת זאת בבעיה".

"כן..." אמר מוות ונראה מהורהר.

"ואתה ידידי," אמר הרמס "יכול להרים מסיבות האלווין מטורפות".


Death, the skeleton in black robes and sickle, is throwing an amazing Halloween party with many happy people having fun

התמונות נוצרו באמצעות Dall-E

5 views0 comments

Related Posts

See All

Kommentare


bottom of page