דַּיִג
הוא המתין לרגע המתאים.
הרוח ניסתה להניע אותו מהנקודה שבחר מעל האגם, אבל הוא היה מיומן לאחר שנים של צייד ושמר על מקומו באוויר.
זה לא היה פשוט. הריחוף, הסריקה המתמדת, ריצוד השמש על המים. כל אלה הפכו את המטלה לקשה במיוחד והרבה מניסיונתיו נכשלו. וזאת על אף שהיה בין הציידים הותיקים והמוצלחים יותר.
לפחות זוגתו שמרה עכשיו על הקן והוא היה רחוק מהצווחות שלה, 'הדג הזה קטן מדי', או 'למה יש נוצות שלך בכל מקום?', וגם 'למה אתה כל כך פרוע? שוב רבת עם השכן?'.
בעודו צולל לעבר המטרה, הוא נאנח וקינא קצת בציפורים לא מונוגמיות.
