הוא לא חשב על עצמו כ"חכם", הוא לא הרגיש "חכם" במיוחד, אלא שתמיד כשהגיעו אורחים הביתה שלא הכירו אותו עדיין, הציגו אותו ככה. 'תראו איזה חכם הוא!' וגם 'הוא מדבר ממש יפה עם כולם'.
הוא העדיף לחשוב על עצמו כ"נעים". הוא תמיד גרם לאנשים סביבו להרגיש בנוח, הוא יצר אווירה נעימה, ותכלס? הוא גם נראה לא רע בכלל. הכי הוא אהב את הילדים הקטנים ואת פויקע, הכלבה החמודה והעגלגלה, שתמיד שמחו להתגלגל עליו. וחוץ מזה, מי בכלל צריך ששטיח יהיה חכם?