הטיול השלישי ליפן - יום #2 אֱנוֹשִׁימָה

Daniel Nakash
7 days ago
3 min read

24-10-2025

התכנון המקורי שלנו לימים הקרובים היה לעשות טיולי יום בסביבת טוקיו - יוֹקוֹהָמָה, הר טָקֵאוֹ וְאֱנוֹשִׁימָה - אבל תחזית מזג האוויר ניבאה ימים גשומים, אז בחנו מחדש את האפשרויות שלנו והחלטנו שנצא היום לאֱנוֹשִׁימָה. יצאנו לדרך מוקדם בבוקר ולא לקחנו בחשבון שיום שישי הוא יום עבודה רגיל, משמע רכבות הבוקר עמוסות במיוחד. למעשה, הרכבת הראשונה שהיינו אמורים לעלות עליה הייתה כל עמוסה שלא הצלחנו לעלות וחיכינו להבאה בתור, שגם אליה היינו צריכים להידחס. היה כל כך צפוף שלא יכולתי ולא הייתי צריך להחזיק בשום דבר כדי לייצב את עצמי. היינו צריכים להחליף מרכבת למונורייל (שזה חידוש מרענן למגוון אמצעי התחבורה שעברנו בהם עד כה) ובתחנת הביניים (Ōfuna Station) החלטנו לעצור לקפה. תוך כדי החיפוש, עצרנו לארוחת סושי קלה ב-Food Square של התחנה. משם המשכנו לארוחת בוקר שניה (כאלה אנחנו, הוביטים בנפשנו) של קפה ומאפה בסניף של סטארבאקס שהיה ממוקם כמו חדר בריחה - במקום לא טריוויאלי מאחורי סדרה של שלטים בדרך מפותלת. לצד קפה טוב, אכלנו לנו עוגת גבינה סטנדרטית אך מעולה, וקאפקייק שוקולד עם פירות יער - שהיה מעניין בקטע טוב.

משם המשכנו את דרכנו במונורייל! רכבת על מסילה אחת, כאשר במקרה הזה היא תלויה על המסילה ולא נחה עליה.

המונורייל הביא אותנו לפאתי האי, משם המשכנו בצעידה רגלית על הגשר המוביל לאנושימה. בתיאוריה אפשר לראות את פוג׳י מהגשר, אבל צריך בשביל זה מזג אוויר טוב וראות טובה, ושניהם לא היו בנמצא. האי עצמו הוא למעשה הר קטן, אז בערך הכל נמצא בשיפוע שם. עלינו לבקר במקדשים יפים - Hetsumiya ו- Okutsumiya, ובפארק Samuel Cocking שיש בו תצוגה של תאורת נרות, שנראית מעניינת ביום, אבל ככל הנראה הרבה יותר מרשימה בלילה. עצרנו שם לפראנץ׳-טוסט עם בננה-מקורמלת בקפה האיטי בעולם (Loncafe).

בשלב מאוחר יחסית גילינו שיש גם מדרגות נעות שאפשר לטפס איתן את ההר. כלומר, גילינו את נקודת היציאה של המדרגות הנעות שמובילות ל״קומה 2״ של ההר. את ״הקומה״ הבאה עשינו באמצעות סט המדרגות הבא, שהסתבר לנו שהוא בתשלום. מתברר שגם מדרגות נעות צריכות להתפרנס איכשהו.

בשיא הגובה מצוי המגדל Sea Candle שבראשו יש תצפית יפה על כל האזור. עלינו, נהננו מהנוף, ראינו איפה בתיאוריה אמורים לראות את פוג׳י, והמשכנו הלאה.

במהלך כל היום זירזף עלינו גשם בדרגות זירזוף משתנות. לפי התחזית, הגשם היה אמור להמשיך עוד כשעה ולהיפסק. החלטנו לנסות להתחכם למזג האוויר וללכת לאונסן (Enoshima Island Spa) עד שיחלוף הגשם ואחר כך להמשיך ליעד הבא שלנו באי. דלפק הקבלה היה מעוצב בתמת Halloween (כמו כל יפן מסתבר...). האונסן היה מסודר, נחמד, מהנה, גדול ודי נטוש. אולי זאת השעה המתה של המקום או העונה או מזג אוויר או סיבה עלומה אחרת. יצאנו מהאונסן ולצערנו הגשם עוד המשיך, עדיין זרזיף, אבל קבוע ומציק.

המשכנו למערת Iwaya שמכילה בתוכה מקדש והדרך אליה כוללת תצפית על ציפורים מקומיות. גילינו שהציפורים הן מזן ״דווקא״ - דווקא כשאתה עם מצלמה פתוחה ומוכן לצילום, הן רחוקות ועפות מהר. כשאתה פונה ללכת, הן מתקרבות לזוויות צילום מהממות. יחד עם זאת, בכל זאת הצלחנו לתפוס כמה תמונות סבירות.

במערה פגשנו מגוון דרקונים, כולל אחד ששואג כאשר מוחאים כפיים. בדרך למדנו על אחד מסיפורי הפולקלור הקשורים באי. לפי הסיפור, בכפר סמוך, היה דרקון בעל חמישה ראשים שהתאכזר לתושבי הכפר במשך שנים. יום אחד, הייתה רעידת אדמה גדולה שבסופה נתגלה האי אנושימה וגבירה שמיימית. הדרקון התאהב בה מיד והציע את עצמו לנישואין. הגבירה השיבה שלפני שתהייה מוכנה לשקול זאת, עליו להיטיב את דרכיו. הדרקון נענה לבקשה, ולאחר שהתברר שהוא אכן שינה את דרכיו, הם נישאו.

יצאנו מהמערה, עדיין זירזף עלינו גשם, ועצרנו במסעדה Enoshima Uomi-tei שתפסה את עיננו הרעבות. הזמנו וחלקנו שני סוגים של צ׳יראשי שהגיעו עם מרק וחמוצים יפנים בצידם.

אחרי הארוחה, המשכנו את המסע חזרה לטוקיו, מסע שכלל הרבה עליות וירידות בשיפועים של אנושימה. לפי השעון שלי טיפסנו 62 קומות באותו יום במצטבר.

עשינו את דרכינו לטוקיו למתחם Sunshine City לארוע קוספליי האלווין. מצאנו תור ארוך ולא הבנו איך קונים את הכרטיסים לארוע. החלטנו לבוא מחר, כי הגענו מאוחר ורועי היה עייף. במקום זה המשכנו לשוטטות בחנויות במתחם של שלל דמויות אנימה (יש שם חנות עצומה של Bandai) ושל סטודיו גיבלי, ולארוחת ערב בסושיה מצויינת , כולל מנת מרק-ג׳לי מפתיעה כפתיח.