הטיול השלישי ליפן - יום #5 קוּסַצוּ-אוֹנְסֵן

Roey Solomonovich
Dec 17, 2025
2 min read

27-10-2025

יצאנו מהמלון מוקדם כדי להגיע לְקוּסַצוּ אוֹנְסֵן מוקדם ככל האפשר.

כשהגענו לתחנת Ueno התברר לנו שאין מקומות שמורים בַּשִׁינְקַנְסֶן של שמונה ושמונה וחצי, כך שקנינו כרטיס רק לשעה תשע (שעה מאוחר משתכננו) ונאלצנו "לשרוף" שעה בבית קפה על כריך סלט ביצים וקפה.

הנסיעה בשינקנסן היתה מהירה מאוד, הרווח בין המושבים מרווח מאוד, ויש שקעי חשמל לטעינה לנייד/מחשב.

כשהגענו לתחנה מצאנו בקלות את תחנת האוטובוס מתחנת קַרוּאִיזָאוָוה (Karuizawa) לְקוּסַצוּ אוֹנְסֵן (Kusatsu Onsen). בעליה לאוטובוס מקבלים פתקית עם מספר, ובירידה משלמים לנהג לפי מרחק הנסיעה (באשראי או מזומן). על גבי טלוויזיה שתלויה מעל הנהג מתעדכן מחיר הנסיעה שתצטרך לשלם לפי התחנה בה עלית. הנסיעה באוטובוס לקחה כשעה וחצי, וכחצי ממנה היה בדרך הררית מפותלת ומיוערת שחלק מהעצים בה כבר היו צבועים בצבעי שלכת.

כבר כשירדנו מהאוטובוס הכה באפינו הריח האופייני של מעיינות גופרית, ריח של ביצה סרוחה שאופף כמעט את כל העיר.

ממסוף האוטובוסים צעדנו למלון (Kusatsu Hotel), השארנו את תיקי היד ויצאנו לתור את העיירה.

התחלנו בעצירה קצרה לקפה, ממנה המשכנו לְרוֹטֵנְבּוּרוֹ (אונסן פתוח לכיפת השמים) Sainokawara open bath שהדרך אליו היא פארק קטן משובץ בבריכות קטנות של מים לשכשוך הרגלים, מקדש קטן לַקָאמִי אִינָארִי המלווה כתמיד בשועלים, ושאר פינות חמד קטנות. האונסן היה מעט שונה מאונסנים קודמים בהם ביקרנו. ראשית היו שלטי אזהרה מגנבים, שנית לא היה מקום להתקלח לפני הכניסה לאונסן - דבר שהקפידו עליו היטב בכל אונסן אחר בו ביקרנו. אני מנחש שזה נובע מהרכב המינרלים, הטמפרטורה והתחלופה הגבוהה של המים בבריכה. האונסן עצמו מדהים - בריכה ענקית של מי גופרית מלוחים וריחניים בטמפרטורה גבוהה, עם איים במרכז שאפשר לשבת או לשכב עליהם להתקרר בין הטבילות. פשוט תענוג.

מהאונסן המשכנו למרכז העיירה לחפש ארוחת צהריים. המסעדה שכיוונו אליה היתה סגורה אז הלכנו לפי הריח ועצרנו במסעדה שבחזיתה היו פירות ים ודגים משופדים על הגריל. אכלנו ארוחה נהדרת ולא יקרה (והתשלום היה במזומן בלבד כפי שקורה לפעמים ביפן…).

מהמסעדה המשכנו לצפיה בטקס Yumomi (湯もみ) – טקס קירור המים המפורסם של העיירה. במקום להוסיף מים קרים למי המעיינות הרותחים (ולמהול את המינרלים שבהם), הנשים המקומיות מערבבות את המים בעזרת לוחות עץ ארוכים, בשירה קצבית (צ׳וינה צ׳וינההה…) ובתלבושות מסורתיות, עד שהטמפרטורה מתאימה לרחצה.

הטקס קצר (כרבע שעה) ומיוחד מאוד. ההסברים היו ביפנית בלבד, אבל זה לא הפריע ליהנות מכל הארוע, במיוחד שגם אחר כך מצאנו את אחת מהנשים המקררות שעמדה בחוץ והצטלמה עם העוברים ושבים.

משם המשכנו לשוטט בחנויות הנחמדות שבאיזור, והתקפלנו למלון להמשך התאמות ועדכון תכנון הטיול לימים הקרובים.