top of page
  • Writer's pictureDaniel Nakash

אלופים

הכל היה מוכן.

הוא עמד בראש צבא מצויד ומאורגן היטב. הוא עצמו היה בדרגה 80 והגיע לספירה החמישית, רמה שהגיעו אליה רק עוד שישה אחרים בכל היבשת. המרגלים שלו דיווחו שגם האלוף של צבא האויב הגיע לאותה רמה, אבל הוא לא חשש מכך. הם היו ערוכים יותר, וביצורי המצודה שהגנו עליה, נתנו להם יתרון משמעותי. לכולם היו הוראות, הקסמים שלו היו מוכנים, רק נותר שהאויב ישלח את הגל הראשון והקרב על המצודה יתחיל.


"מה אמרתי לך?" אמא שלו עמדה בפתח החדר החשוך ושאלה בתוכחה.

"זה רק עוד חמש דקות, אני תיכף מסיים פה". הוא אפילו לא טרח להסתובב אליה.

"כבר עברה שעה על השעון מאז ה'חמש דקות' הקודמות. תסיים את שיעורי הבית שלך, ואז תעשה מה שבא לך".

"אבל אמאאא" עכשיו הוא כבר הסתובב, "זה חשווווב".

"שיעורי הבית שלך יותר חשובים והזמן שלך עבר. קדימה, קום מהמחשב".

"אבל אני באמצע משהו עם אנשים, אני לא יכול לעצור".

"אז תיפרד מהם יפה, ולך תעשה שיעורים".

"נו די, אמא" הוא התלונן וחזר למשחק.

"הבנתי" היא אמרה, סגרה ונעלה את הדלת "אתה מקורקע לשבוע!" צעקה מעבר לדלת, וניתקה את המודם, שעמד על מדף סמוך לשם.


"חזרתי" אמרה האלופה של צבא הפולשים, "יש דיווחים?"

"נראה שהאלוף של המצודה התנדף".

"מעולה, שלחו את גל התקיפה הראשון".

יש מי שיגידו שבמלחמה כל האמצעים כשרים, אבל בינה לבין עצמה האלופה תהתה אם היא לא הייתה אכזרית מדי אל הבן שלה.



1 view0 comments

Related Posts

See All

コメント


bottom of page