“כן," הוא חשב לעצמו "זאת תחפושת טובה".
הוא ישב והביט סביב, מנשנש במבוק. הוא לא הבין למה החיה החביבה הזאת אכלה צמח עם טעם נורא כל כך, אבל הוא המשיך ללעוס. הוא היה צריך שסיפור הכיסוי שלו יראה אמין.
ציפור צבעונית נחתה על עץ לא רחוק. הוא הביט בה מקפצת בין הענפים.
כשהייתה קרובה מספיק, פער את פיו, שלח את לשונו מפוצלת הקצוות למרחק של מטר קדימה ממנו, תפס ציפור מופתעת במיוחד ובלע אותה.
כל זה נמשך פחות מהרף עין.
"כן, פנדה זאת תחפושת נהדרת" הוא חשב. "אף אחד על הכוכב הנכשל הזה לא יחשוד שיצור חמוד כל כך, שאוכל במבוק כל היום, הוא בעצם מרגל משנה צורה".
נשאר לו טעם לוואי של במבוק בפה. הוא החליט שהגיע הזמן להתקדם לשלב הבא בתכנית ולצאת מסבך הבמבוק.
