הטיול השלישי ליפן - יום #4 אִיקֵבּוּקוּרוֹ, טוקיו

Roey Solomonovich
Dec 13, 2025
3 min read

Updated: 2 days ago

Halloween cosplay festival

26-10-2025

לאחר יומיים אינטנסיביים של התרוצצות בטוקיו, החלטנו לקחת את היום השלישי מעט יותר בנחת. קמנו מאוחר, ארזנו תיקי יד לנסיעה ליעד הבא (קוּסַצוּ-אוֹנְסֵן) ושלחנו את המזוודות ליעד שאחריו (Toyama). הצוות בדלפק הקבלה במלון טיפל במשלוח המזוודות, ואפילו איפשר, בפעם הראשונה שנתקלנו, לשלם על השירות באשראי, אולי כיוון שזה לא היה השירות של יָמַטוֹ (המוכר כ-Kuro Neko עם החתולה השחורה).

בזמן שטיפלו לנו במזוודות, ישבנו בלובי של המלון, שתינו קפה טוב ונשנשנו טוסט (מערבי) טעים, ויצאנו (בפעם השלישית!) לפסטיבל הקוספליי Ikebukuro Halloween Cosplay Festival.

Toasts with creamy spread, topped with colorful cherry tomatoes, almonds, and balsamic drizzle on a gray plate. Pink cup and spoon nearby.

האירוע התקיים במתחם Sunshine City ובמספר פארקים מסביבו. הפעם וידאנו מראש את שעות הפתיחה, וקנינו כרטיסים אונליין (בתהליך מייגע כמו שרק יפנים יודעים) שנותנים את הזכות לצלם באירוע (ברור!). המתחם עצמו הוא קניון עצום שמצאנו בו חנויות אנימה, חנות למרצ'נדייס של סטודיו גיבלי, וחנויות אנימה דומות לאלו שבשכונת אקיהברה.

הגענו לאיזור הכנס, עמדנו בתור ארוך אך מסודר היטב (בארור) לקבלת צמיד כניסה לאירוע, ובסביבות 11:50 התחלנו לשוטט. דני הצליח לפצח את מפת האירוע ולהבין שהוא מתקיים בעיקר על הגג במתחם ה Sunshine City ובשני פארקים שקרובים אליו.

בכל אחד משלושת המתחמים עמדו קוספליירים מחופשים, לבד או בקבוצות, ונתנו לכל מי שביקש לצלם אותם. האינטראקציה עם הקוספליירים, שכללה בעיקר תנועת יד שמדגימה צילום (כן כן, זאת של הזקנים...) בתוספת שאלת photo OK? (אנגלית שפה קשה, או כמו שדני אומר ״מילים קטן, משפטים קצר״, כלומר מינימום מילים נותנות לעיתים מקסימום תוצאה...) והיתה לעיתים משעשעת מאד, דוגמת הקוספליירים מחו"ל או בחור שכשביקשנו לצלם אותו ביקש להמתין רגע והוציא מהתיק תת מקלע עצום עם ארגז תחמושת ושרשיר כדורים, ונתן לנו לצלם אותו רק כשהיה מוכן).

הגשם היה מתחשב מאד ובמשך כל הזמן ששוטטנו באירוע התאפק מלרדת. בין שאר הדמויות (שזיהינו רק חלק קטן מהן) פגשנו חתולה ריאליסטית ודני הצטלם איתה בפוזת "מיאו חתולה".

עצרנו לארוחת צהריים באותה מסעדת סושי בה אכלנו שלשום (שהייתה מצויינת גם בפעם השניה).

בשלוש וחצי יצאנו שוב לשוטט במתחם. הפעם הגשם כבר לא יכול היה להתאפק ודיי במהירות רוב הקוספליירים החלו לעזוב את המתחם ולהתקפל, למעט כמה אמיצים שהמשיכו לדגמן ולהצטלם גם בגשם.

משם המשכנו לחנות Bic Camera לחפש מתאם לשקע יפני (כן כן, טיול שלישי ושכחנו להביא). למזלנו היה מודיעין ממש בכניסה ובאמצעות יפנית רצוצה ותמונה של מה שחיפשנו, קיבלנו הכוונה לקומת המרתף, שם אכן מצאנו את מבוקשנו (במקום להסתובב בחנות של מלא קומות). משם המשכנו למוזיאון Creative Tokyo Museum, בו הוצגה תערוכה על עבודתו של הוֹקוּסַאי, בדגש על התייחסות אליו כאמן המַנְגָּה הראשון. בנוסף להצגת היצירות עצמן, היו גם עיבודים מודרניים, דוגמת יצירה בשחור לבן שנצבעה באמצעות AI, ע״פ התיאורים שהיו ברישום המקורי, וסרטון אנימציה שהורכב ממספר גדול של איורים מקוריים לקבלת תנועה.

בילינו במוזיאון כשעה (שכל כמה דקות הכריזו על כך שהמוזיאון נסגר בשש...), קנינו מזכרות נחמדות בחנות המוזיאון, ולאחר שראינו שהגשם פסק החלטנו לצעוד למלון ברגל.

כשהגענו קרסנו למנוחה קצרה, ורצינו לחפש ארוחת ערב. דני תחקר את גוגל לאתר מסעדה טובה קרובה ופתוחה, או רק טובה ופתוחה או רק קרובה ופתוחה, בלי הרבה הצלחה. החלטנו להתייעץ עם הפקידה בלובי, שנתנה לנו הצעה שחצי נראיתה לנו, במרחק כמה דקות הליכה מאיתנו. החלטנו בכל זאת לנסות את ההצעה שלה וביציאה מהמלון, ממש במרחק כמה צעדים, נתקלנו במקרה במסעדה ויאטנמית בקומת מרתף. למה גוגל לא הציג לנו אותה באפשרויות? לא ברור. האוכל היה מצויין, ומשם חזרנו למלון לסיים את היום.

אגב, השארנו לאחר מכן ביקורת חיובית בגוגל על המסעדה, והם אפילו הגיבו חזרה!