top of page

הטיול השני ליפן - יום #20 טוקיו

Writer's picture: Roey SolomonovichRoey Solomonovich

טוקיו (22-11-2024)


 

קמנו בבוקר, התארגנו והלכנו לארוחת בוקר במלון. זה מלון שכבר התארחנו בו בנסיעה הקודמת ליפן, ובארוחת הבוקר האחרונה שם גילינו שאפשר לראות משם את פוג'י. אז הפעם דאגנו להביט בו כבר בארוחת הבוקר הראשונה :)


לאחר ארוחת הבוקר יצאנו מהמלון לנקודת המפגש לאטרקציה שהתגלתה כאחת מנקודות השיא בטיול - סדנת סומו של חברת Magical Trip, אליה הגענו דרך הבלוג של "לטייל בעולם". פגשנו את המדריך ואת הזוגות האחרים שהגיעו לסדנה ויצאנו בשתי מוניות אל ה-Sumo Stable או כמו שהמדריך אמר שהוא מעדיף לקרוא לזה Sumo Gym (כי המתאבקים הם לא סוסים...).


בשלב מסויים בנסיעה המונית החלה לנווט בשכונת מגורים עם בניינים נמוכים וכבישים צרים. בנקודה מסויימת נסענו אחרי אישה שהלכה על הכביש (שלא היתה לו מדרכה). נהג המונית שמר ממנה מרחק והאט את קצב הנסיעה כך שיתאים לקצב ההליכה שלה. הוא לא קילל אותה, לא את אמא שלה, לא צפצף, לא הבהב ולא ניסה לדרוס אותה. פשוט נסע בקצב שלה עד שבאחד מצמתי ה-T היא פנתה לכיוון הנגדי. כמה יפני. כמה שונה מישראל.


כשהגענו למתחם, שעד לפני שנתיים היה מתחם אימונים פעיל וכעת משמש כאטרקציה תיירותית, התמקמנו בכסאות שמוקמו מול הזירה העגולה. קיבלנו הדרכה על ההיסטוריה של הסומו, שמסתבר שהתחיל בכלל כסוג של טקס דתי אי שם בסביבות שבע מאות ומשהו לספירה, הסבר על חוקי הקרבות, על סדר היום של המתאבקים ועל הטורנירים שמתקיימים פעם בחודשיים (בטוקיו ובעיר אחרת לסרוגין). לאחר מכן המדריך נקש בשני מקלות עץ וזימן את לוחמי הסומו לחדר. הדלת נפתחה ושני לוחמים עצומים בתלבושת האופיינית נכנסו לחדר. המדריך הציג אותם בשמותיהם, סיפר שאחד מהם פרש לצמיתות והשני מחלים מפציעה וישוב להתחרות בקרוב. הוא גם הדגיש את הקשר בין התסרוקת שלהם למעמדם: ללוחם פעיל יש תסרוקת אופיינים דמוית קוקו ואילו לוחם שפרש גוזר אותה במעמד בפרישה (בשלב זה המדריך העביר בקהל את הקוקו הגזור של הלוחם שפרש... ממש פינת הביזאר בניכר...)



בהמשך הלוחמים הדגימו לנו את תנועות האימון ואת התרגילים, כולל הדגמה משעשעת מאוד של הדברים שאסור לעשות - סוג של slapstick שעשו שני המתאבקים.

לאחר מכן, הציעו לכל הקבוצה להשתתף בתרגול ובערך חצי מהקבוצה השתתף, כולל אותי לאחר עידוד של רועי. החלפנו בגדים למכנס קצר ולחולצת ספורט עם כיתוב של ה-Sumo Gym, ולאחר מכן כרכו לכל אחד מהמשתתפים בתרגול גם את "החיתול" המפורסם של מתאבקי סומו. בנוסף, גם זכינו להזדמנות "להיאבק" בשני המתאבקים. לא שבאמת מישהו בחדר ציפה שיהיה לנו סיכוי נגדם, אבל זה היה ברוח טובה, והם נתנו לנו לדחוף אותם בזמן שהם בעיקר לא מאוד התנגדו (וגם הניפו את חלקנו באוויר) כך שהיה מאוד כיף ומצחיק.



הסיור כלל גם ארוחת צהריים שהיא אותה ארוחה שהמתאבקים אוכלים (מרק ירקות עם כדורי בשר עוף מלווה באורז), רק כמובן בהבדלי כמויות משמעותיים. בעוד שאנחנו, שמונה המשתתפים בסדנה, סיימנו רק חצי סיר מרק, כל אחד עם בערך קערית אורז אחת, שני לוחמים חולקים (ומסיימים) סיר מרק שלם מלווה בעשר(!) קעריות אורז לכל אחד מהם.


אם הבנתי נכון, כאשר יש יוקוזונה חדש (האלוף של תחרויות הסומו) הוא עושה חתימה בדיו של כפות הידיים שלו עם חתימה של השם שלו והתואר. לקראת סוף הסיור, כל זוג קיבל דף מודבק על קרטון עם חתימת כפות היד של אחד המתאבקים ושל בני הזוג.



בסיום הסיור הוחזרנו אל נקודת המפגש בה התאספנו ומשם המשכנו אל קפה הרובוטים - Dawn Avatar Cafe. הרעיון מאחורי בית הקפה הוא ליצור אפשרויות תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות. הקפה כולל מספר רובוטים שמופעלים מרחוק על ידי אנשים עם מוגבלויות שונות. יש רובוטים שמגישים אוכל וקפה, יש כאלה שנועדו לשיחה בלבד, ויש אפילו רובוט בריסטה (סרטון מעניין על בית הקפה אפשר לראות כאן). הזמנו לכל אחד מאיתנו קפה ומאפה שהיו נחמדים, ולאחר זמן קצר שישבנו עם הקפה, האוואטר שלידנו (רובוט קטן וחמוד עם רמקול ומיקרופון) התעורר. על הטאבלט לידו הוצגו הפרטים של המפעילה שלו. דיברנו איתה בעיקר באנגלית על כל מיני נושאים, ועל אף שהיה קשה עם הרעש מסביב, זה היה נחמד מאוד. אחרי השיחה, אותה מפעילה ניגשה אלינו באמצעות רובוט אחר לחלק לנו סוכריות. היה משהו מאוד משעשע לפגוש את אותה הגברת בשינוי אדרת.



יצאנו משם בהליכה לכיוון הכללי של גינזה במחשבה על קניות, אבל אחרי שוטטות קלה ועצירה בגלריה אקראית, התקפלנו בסוף לעצירה במלון.



אחרי התרעננות קלה יצאנו למרכז הקניות הסמוך ב-Hands תחילה. מצאנו לנו מזוודה במבצע, טרולי, ועוד ערימה נאה של דברים חמודים ומגניבים. אפילו קיבלנו על המקום החזר מס בדוכן שמיועד ספציפית לנושא הזה. מאוד נוח.



מאחר ומתחם הקניות היה קרוב מאוד למלון, חזרנו לחדר להשאיר שם את הרכש החדש ויצאנו לארוחת ערב. המקום הראשון שמצאנו והתיישבנו בו התברר כהרבה יותר יקר ממה שציפינו לו ממסעדה שנמצאת ב-food court (כ-300 ש"ח לאדם) אז ירדנו שתי קומות ומצאנו מסעדה שמתאימה יותר לפשוטי העם וגם הייתה מאוד מוצלחת (על אף הדירוג הלא מדהים שלה - 3.3, באמת נהנינו מהאוכל). משם התגלגלנו לחדר וסגרנו את היום.



______________________

 

אהבתם? תנו לייק ❤️

יש לכם מה לומר? יש גם מקום לתגובות 📝


______________________

 

פינת הדברים האקראיים שבדרך



 

אמ;לק


Related Posts

See All

Comments


bottom of page