top of page

ביער

Writer's picture: Daniel NakashDaniel Nakash

"אני לא מאמינה שאנחנו אשכרה תקועים ביער הארור הזה". אמרה עדי

אחיה אדר שצעד מאחוריה גלגל עיניים "ואני לא מאמין שאת עוד חופרת על זה".

"חופרת?! איזה חצוף! בגללך אנחנו מסתובבים פה כמו שני אדיוטים!"

"בגללי??"

"כן, בגללך! בגלל שאתה קמצן מדי לשלם למורה דרך סביר".

"אם לא היית מתלהבת מכל עשב וגרגר בדרך ויורדת מהשביל, אולי עוד היינו בדרך הנכונה".

"אז זאת אשמתי עכשיו?!"

"כל מה שמורי הדרך האלה עושים, זה לא לרדת מהשביל".

עדי שמה לב שהוא התחמק מהשאלה האחרונה, אבל לא התחשק לה להמשיך את הריב חסר התוחלת הזה.


הם הלכו בשקט עוד זמן מה. מנסים לאתר אזור סבוך פחות, אולי אפילו שביל. עדי הובילה בזמן שאדר נשרך מאחור.

"אדר תראה" עדי הצביעה קדימה ולמעלה.

הוא התקרב למקום שבו עמדה.

"זה נראה כמו עמוד עשן דק" הוא אמר.

"בוא נראה מי נמצא שם, אולי יוכלו לעזור לנו!" עדי הייתה נרגשת.

"את בטוחה שזה רעיון טוב? לא שמעתי על אנשים שגרים פה. והציד רק מחר יוצא לסיבוב שלו".

"אני לא בטוחה בכלום, אבל יש לך רעיון יותר מוצלח?"

אדר לא אהב את התשובה הזאת. הם כבר הסתובבו שעות ביער, והתחיל להחשיך. הוא העדיף להיות תחת קורת גג של זר מאשר בלילה ביער.

"אין לי רעיונות, בואי נתקדם לשם".


הם הגיעו לקרחת יער קטנה, שעמד בה בית קטן בנוי מעץ, עם חצר שגודלו בה מגוון ירקות ושתי עזים. אישה זקנה טאטאה את מפתן הבית ולא שמה לב לנער ולנערה שהופיעו מן היער. הם התקדמו לקראתה ואחת העזים פעתה.

הזקנה הפסיקה לטאטא והרימה את ראשה בהפתעה.

"אווו! אורחים! כמה זמן שלא היו לי אורחים! בואו, בואו, תאמרו שלום לזקנה בלה".

"אמממ… הי, שלום, זאת אחותי עדי, ואני אדר. אמממ… נעים מאוד" הוא ניסה לקוד קידה קלה ולשלוח את היד ללחיצת יד ובמקום זה פשוט נהיה ממש אדום.

"שמות טובים. בואו, ניכנס, השמש יורדת והקור לא נעים לעצמות הזקנות שלי".

אדר הביט בעדי בחשש. עדי החזירה לו סימן של 'בוא כבר!'

הם נכנסו לחדר מרווח ונעים, גדוש מדפים עם עשבים שונים ומשונים, צנצנות עם גרגרים, וערימות של מה שנראה כספרי מתכונים.

"נראה שהיא אוהבת לבשל" מלמל אדר.

"כן…" אמרה עדי בעודה מביטה מהורהרת סביב.

"חכו רגע פה, אני הולכת להביא את קנקן התה הגדול, בדרך כלל אני לא צריכה אותו" אמרה הזקנה בעודה יוצאת מהחדר "אבל היום שיש אורחים…" הם שמעו אותה ממשיכה למלמל מרחוק.

אדר עמד והביט סביב. עדי התרחקה ממנו ונגשה לאחד המדפים והזיזה צנצנת.

"מה את עושה?" שאל אדר בלחישה עצבנית.

ואז היא משכה ידית שהתחבאה מאחור ופתאום אדר היה בכלוב.

"או, יופי, אני רואה שאנחנו מוכנות". אמרה בשמחה הזקנה שחזרה עם קנקן תה גדול.

"עדי! מה עשית? מה קורה פה?!"

"אויש, תנוח" אמרה עדי. אדר נותר המום ולא ידע מה לומר.

"אני השוליה של הגברת החביבה פה" עדי המשיכה "ואתה פה כי… ובכן, אישה צריכה להקריב קורבנות מסוימים כדי להפוך למכשפה"


מטבח בבקתת עץ ביער עם מספר מדפים עם צנצנות תבלינים. כלי מטבח מעץ תלויים על הקיר ומונחים בקערת עץ. אור של שעות ערב.ם

4 views0 comments

Related Posts

See All
פנדה

פנדה

Comentarios


bottom of page