top of page
  • Writer's pictureDaniel Nakash

ספה

"יואו! אחי, עצור, עצור, עצור" אמר אבי.

"מה קרה?" שאל יובל והאט את הרכב. בכל מקרה הם כבר היו קרובים לדירה ששכרו.

"לא ראית את הספה שם? זה בדיוק מה שאנחנו צריכים!"

"לא, לא ראיתי" ענה יובל, ומצא מקום לחנות. הוא יצא מהאוטו והלך לבדוק את השלט, לוודא שזה לא מקום שמוגבל לתו חניה אזורי. הוא עוד לא הספיק לשלוח לעירייה את חוזה השכירות בשביל המדבקה.

"הכל בסדר, אפשר לחנות פה" אמר יובל אחרי שבחן את השלט, ורק אז הבחין שאבי כבר עומד ליד הספה.

"נראית טווווב" אמר אבי שהתחיל למשש אותה.

"אז למה שמישהו יזרוק אותה לרחוב? תבדוק שאין איזה משהו שבור או רקוב".

אבי העביר עליה יד ואחרי שהחליט שהיא נקייה מספיק מאבק, התיישב כאילו מאז ומעולם היה הבעלים שלה.

"היא בובה!" אבי אמר "וחוץ מזה, אם היה בה משהו רקוב, כבר היינו מריחים".

תכלס, הם היו צריכים ספה, חשב יובל. הם בדיוק עברו דירה ולא לקחו איתם את שאריות הספה השבורה והדביקה מהדירה הקודמת. גם כמה מה"חברים" שהיו אחראים למצב של הספה, לא עברו איתם מהדירה הקודמת.

"אתה חושב שנוכל לסחוב אותה עד אלינו?" שאל יובל. הספה נראתה כבדה ממש.

"כן, מקסימום נעצור קצת בדרך. ואנחנו קומת קרקע, אז זאת לא בעיה".

לקח להם רבע שעה לעבור מאתיים מטר ולהיכנס לדירה.

"זהו" אמר אבי והתנשף, אחרי שסיימו למקם את הספה בסלון. "הבהמה הגסה הזאת נשארת פה לנצח. גם אם הבניין ייפול, הדבר הזה לא זז."

יובל עמד לידו מכופף ותשוש. "תכלס".

ואז אבי חייך "טוב, צריך לחנוך אותה".

הם התיישבו בשמחה על הספה ותוך שתי שניות היא בלעה אותם חיים. וגיהקה.

צייד מוצלח, חשבה לעצמה הספה.

התמונה נוצרה באמצעות Midjourney

2 views0 comments

Related Posts

See All

Comments


bottom of page