קולות נשמעו במערה. צעדים, שני אנשים, לא גדולים, ושיחה.
"בוא'נה אחי, המערה הזאת מה משעממת. לְמה גררת אותי לכאן?" אמר הקול הראשון.
"תפסיק להיות כזה מפונק, עוד מעט תראה" אמר הקול השני.
הצעדים התקרבו ואור החל להופיע. הוא הבחין בצללים בשני צעירים, אחד מהם גבוה בראש מהשני.
"הגענו" אמר הנמוך.
"מה הגענו? אין פה כלום" התלונן הגבוה.
"יש, תסתכל למעלה".
קרן אור חזקה הופיעה פתאום וסינוורה אותו, והוא התלונן בקול. לשני הצעירים זה נשמע כמו ציוצים כועסים.
"תפסיק! מה אתה עושה?? כבה את הפנס!" אמר הנמוך.
"אבל אמרת לי להסתכל" הגבוה נופף בפנס באופן מעיק במיוחד.
"כן, אבל לא עם הפנס, כבה אותו כבר!"
"למה, מה יקרה?" הוא צחק "עטלף גדול יבוא ויטרוף אותי?"
זה דווקא רעיון לא רע, חשב לעצמו העטלף. ברגע שהפנס לא היה מכוון לו ישירות לעיניים, הוא צלל וחלף במהירות פעם ופעמיים מעל ראשו של הגבוה, מצייץ בקולי קולות.
"מה זה?! אמא, הוא באמת בא לטרוף אותי!" הגבוה נכנס לפאניקה והתחיל לרוץ ולמעוד לכיוון היציאה מהמערה.
הנמוך נאנח והביט באכזבה בחברו נעלם. הוא נשאר לעמוד שם וניסה לאתר את העטלף, שלפתע נחת על כתפו. עם כנפיים סגורות הוא נראה משמעותית יותר קטן ולא מאיים.
"שלום." אמר הנמוך "איך קוראים לך?"
"איק!" העטלף צייץ.
"שם נהדר" אמר הנמוך וליטף אותו בעדינות.
התמונה נוצרה באמצעות Bing