הטיול השלישי ליפן - יום #13 המסע אל אי הארנבים (Ōkunoshima)

Roey Solomonovich
2 days ago
3 min read

04-11-2025

לאחר ארוחת הבוקר במלון בטקמצו, צעדנו לתחנת הרכבת שהיתה צמודה למלון והתחלנו את המסע אל אי הארנבים. בשלב הראשון נסענו חזרה מטקמצו לתחנת אוקיאמה ברכבת רגילה, משם בשינקנסן לתחנת מיארה, משם באוטובוס עם 45 תחנות עד לנמל טַדַנוֹאוּמִי. לוח הזמנים היה גבולי וחששנו לפספס את המעבורת, מכיוון שהמעבורת הבאה מגיעה רק לאחר שעתיים. האוטובוס עצר כמעט בכל תחנה, ורגע לפני התחנה שלנו נתקע בעבודות בכביש שפתחו וסגרו את התנועה לסירוגין. ירדנו מהאוטובוס ורצנו לנמל. עצרנו בחנות המזכרות "the gateway to Rabbit Island" כדי לקנות כרטיסים למעבורת ואוכל לארנבים רק כדי... לפספס את המעבורת שיצאה לדרכה ברגע שיצאנו בריצה מהחנות.

שבוזים מהפספוס ומכך שנצטרך להמתין שעתיים חיפשנו ומצאנו במפה של גוגל בית קפה קרוב. התחלנו לצעוד אליו, ובדרך שמנו לב לשלט CAFE עצום שהיה צבוע על כל גג בית הקפה.

כשהגענו לכניסה, היינו בטוחים שהקפה סגור. דלת הרשת היתה סגורה, והחדר היה חשוך, זאת למרות ששלט open היה על הדלת. מהכירותנו עד כה עם יפן, הנחנו שהשלט לא במקרה על הדלת, והחלטנו להמר. פתחנו את הדלת שהפעילה צלצול, ומיד יצא אלינו עובד בית הקפה והזמין אותנו להיכנס.

היה פער משמעותי בין העובדה שהיו במקום ארבעה שולחנות ולא היו בו אורחים נוספים, ובגדול נראה כמו הקפה של הנכד של הזקנות מהפרק הקודם, לתפריט המגוון שכלל גם מגוון רחב של ארוחות צהריים, שתיה וקינוחים, ולעובדה שהעובד/טבח/מלצר/בעל הבית (כנראה שכל התשובות נכונות) ידע אנגלית ויכולנו לתקשר איתו בקלות. אני לקחתי ארוחה יפנית של 18 מנות קטנות, ודני לקח אורז עם קארי. המנות של שנינו היו מצויינת, ורוב המנות בארוחה שלי הפתיעו לטובה. לאחר מכן הזמנו וופל בלגי עם מייפל, בננה ואננס. המלצר הגיע לעדכן שהאננס נגמר ושאל איזה פרי נרצה במקום (תותים) ואז חזר שוב מאושר לבשר שהוא טעה ושיש אננס! גם הקינוח היה טעים, ובשלב מסוים בארוחה הגיעו עוד שני זוגות אורחים לקפה. העברנו שם שעה וחצי בנעימים וסגרנו את הפינה של ארוחת הצהריים (עניין חיובי כשלעצמו, היות וידענו שעל האי עצמו אין חנויות נוחות או מסעדות למעט מסעדת המלון).

המעבורת הגיעה בשעה 14:00 ולאחר הפלגה קצרה יחסית הגענו סוף סוף לאי הארנבים בשעה 14:30.

הלכנו למלון (כקילומטר) הדרך היתה ארוכה מאד גם בגלל תיקי היד המעיקים (בפעם הבאה טרולי) אבל בעיקר בגלל הארנבים החמודים שהסתובבו בהמונים בשטח וניגשו לכל מטייל לבקש אוכל, ואנחנו עצרנו כל רגע לצלם אותם ואת הנוף.

במלון ובאי פזורים שלטים המנחים לגבי ההתנהגות הרצויה על הארנבים: אסור להרים, אסור להאכיל מהיד, אסור ללטף ואסור להאכיל על הכביש. הגענו למלון שהיה מעין חצי ריוקן. חדר גדול עם טאטאמי ומרפסת מצד אחד, אבל מיטות מערביות מצד שני. אונסן מצד אחד, אבל ארוחת ערב בסגנון בופה מצד שני.

השארנו את התיקים בחדר ויצאנו למסלול סביב האי. לקחנו איתנו את מזון הארנבים שקנינו בנמל והתחלנו לצעוד בכביש המקיף את האי. האי עצמו קטן יחסית והקפה מלאה שלו ברגל לקחה כשעתיים בקצב צב שעוצר כל 10 מטר להאכיל ולצלם ארנב. מזג האוויר היה חמים אך מעונן והנוף היה יפה במיוחד בתאורה זו. בכל היקף האי נתקלנו (והאכלנו) ארנבים שהיו חמודים וחברותיים.

בסיום המסלול חזרנו לחדר לנוח מעט ולתכנן את המסע של מחר מאי הארנבים לבֵּפּוּ, אכלנו ארוחת ערב (ארוחה בסגנון בופה עם מגוון עשיר של מנות, החל מסשימי וסושי ועד סטייק, שרימפס בטמפורה ואיזור קינוחים עשיר. אחרי הארוחה הלכנו לטבול באונסן המלון (הגדול מבין השניים, שהיה דיי קטן, אבל כידוע הגודל לא קובע... זה הקוטן שמפריע). בסיום הרחצה חזרנו לחדר לסגור את היום.