הטיול השלישי ליפן - יום #7 טוֹיָאמַה

Roey Solomonovich
Dec 25, 2025
4 min read

29-10-2025

אכלנו ארוחת בוקר במלון שלנו שהייתה בסגנון בופה עם מגוון יפה מאוד של מנות קטנות בסגנון יפני בעיקר - סושי, טופו, טמפורה, אורז לבן פשוט, אורז עם דג, מרק מיסו ועוד. לאחר מכן יצאנו לשוטט בעיר. התחנה הראשונה שלנו הייתה טירת טוֹיָאמַה.

הטירה נראית נהדר מבחוץ, ובפנים היא למעשה מוזיאון על ההיסטוריה של הטירה. הוזהרנו כבר בכניסה שכל התוכן ביפנית והאמת שגם כרטיס הכניסה היה די זול. היה המון טקסט ועל הרוב לא טרחנו להתעכב עם תרגום של גוגל, אבל עדיין היה נחמד. המקום כולל תצפית, שהיא לא מאוד גבוהה, ומכל הכיוונים יש רשת (ככל הנראה נגד יונים) שגם לא מאפשרות צילום סביר, אלא אם יש לכם מוט סלפי שאתם מספיק בטוחים בו וביציבות היד שלכם.

המשך התוכנית כלל מגדל תצפית, Toyama City Hall Observation Tower. כשהתקרבנו אליו, ראינו שהוא לא מאוד גבוה, ולפחות מבחוץ לא מאוד מרשים (ויש שיגידו אף מכוער). החלטנו לוותר. היעד הבא היה לעבור בתחנת הרכבת לקנות כרטיסים לנסיעה של מחר, ועשינו זאת הפעם באמצעות האוטומט. קיבלנו ערימה של 10 כרטיסים, עבור נסיעה הלוך ושוב, לשני אנשים. אחרי בירור זריז עם המודיעין במקום, הסתבר ששני ניירות הם למעשה קבלות, ושלכל נסיעה יש שני כרטיסים משום מה, אז 2 אנשים כפול 2 כיוונים כפול 2 כרטיסים לכיוון יוצא שמונה. נו, שויין.

מכאן המשכנו לשוטט בפארק Kansui שהיה נאה מאוד ועצרנו בסניף הסטארבאקס שבו לקפה ועוגה. רועי הזמין אספרסו כפול (דּוֹפְּיוֹ אספרסו, כמו באיטלקית) ועוגת גבינה-דלעת ואני הזמנתי קפוצ׳ינו ועוגת שלוש שכבות - ריבת אגס, קציפת שמנת וקציפה בטעם תה על עוגיה קשה. התחברתי רק לשתי השכבות העליונות. קורה, זה היה ניסוי. רועי אהב את כל השכבות. בעודנו יושבים בקפה, רועי גילה שיש מכסה-ביוב פוקימון ממש קרוב ועוד אחד ליד הטירה. סיימנו את הקפה ועוגה שלנו, פענחנו את שיטת הפינוי של המגש והכלים, ויצאנו לצוד את מכסה-הביוב פוקימון, בהצלחה!

יש בפארק גשר שמופיע בחלק ניכר מהתמונות של הפארק ברשת. הגענו אליו ועלינו עליו לתצפית נאה על הסביבה. בין השאר, ראינו שהחלק הנותר של הפארק שלא הגענו אליו עדיין, קטן ובלי ייחוד יוצא דופן, אז החלטנו לדלג. ירדנו מהצד השני של הגשר, כדי לעבור בחלק של הפארק שעוד לא עברנו בו, בדרכנו לטירה לאתר את הפוקימון הנוסף. החלטנו בדרך לקחת את הטראם, אבל לא הבנו איך לפענח נכון איזה טראם מאיזה רציף נוסע לכיוון שאנחנו צריכים. עלינו על אחד שהתברר תוך כדי תנועה שהוא נוסע רק בערך לאן שרצינו.

ירדנו בנקודה קרובה יחסית ליעד, לפני שהמסלול של הטראם ירחיק אותנו יותר, והשלמנו את הדרך ברגל. על הדרך מצאנו שני מכסי-ביוב צבעוניים וחמודים שלא ידענו על קיומם, וכמובן את הפוקימון המבוקש.

ברחבי העיר, כולל ליד הטירה סמוך לפוקימון, הוצבו מסגרות מתכת ריבועיות גדולות עם הכיתוב Amazing Toyama שמיועדות לצלם תמונות נוסח אינסטגרם של מקומות ודברים מיוחדים בעיר. העיר חוגגת 20 שנה לאיחוד של מספר רשויות לטויאמה אחת, ולרגל המאורע יש מספר דברים שהם עשו כמו המסגרות לעיל. אלא מה? במהלך השוטטות בעיר גילינו שמי שתכנן והציב אותן, לא ממש ידע מה הוא עושה.

בשלב הזה החלטנו שבשלה העת לחפש ארוחת צהריים, רק שמסתבר שבשעה 14:00 זאת משימה מורכבת יותר, כיוון שככל הנראה יפנים אוכלים צהריים מוקדם יותר. תוך כדי חיפוש, וגילוי שמקומות שאמורים לכאורה להיות פתוחים בפועל סגורים, ריח המבורגרים משך אותנו אליו, אל המבורגריה בשם Shogun Burger, שם אכלנו המבורגר משובח. גילינו גם כמה כתובות מפתיעות (או אולי לא כל כך) על הקיר.

יצאנו מהמקום מתוך כוונה להמשיך לכיוון המלון ולחפש קפה ומאפה בנוהל, כי צריך קינוח אחרי ההמבורגר. קצת אחרי שהתחלנו לצעוד, רועי הבחין בשער טורי גדול ואדום, אז החלטנו ללכת לבדוק. מצאנו שהשער ממש גדול ושהוא אחד מכמה כניסות למתחם מקדשים. הסתובבנו מעט במתחם וגילינו מקדש קטן לכלבים, ושלאריות בכניסה למקדש קטן אחר במקום היו פנים וציפורנים מצוירים (בדרך כלל הם ללא צבע כלל). סיימנו את הסיבוב, חזרנו לכיוון המלון ועצרנו בסטארבאקס, כן, שוב, אבל זה היה סניף אחר! אנחנו אוהבים לגוון, אבל לפעמים יש יתרון ברור למקום שאתה יודע שהוא טוב ויודע למה לצפות, גם אם אין לו את הייחודיות של מקום שהוא לא חלק מרשת.

לאחר מכן עשינו עצירה קלה למעט קניות בקונביני (הפעם לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים את המים לשבת או לקחת) וחזרנו למלון.

הגיע הזמן הזה בטיול שצריך לעשות כביסה. מצאתי שתי מכבסות קרובות, שתיהן עם מעט מאוד דירוגים, אבל אחת נראתה מבטיחה יותר. הלכנו אליה, המקום נראה טוב, נקי ומסודר, והשלטים הסבירו שהפעלת המכונות נעשית באמצעות אפליקציה. פתחתי את הקישור לאפליקציה בגוגל, וקיבלתי הודעה שהאפליקציה לא זמינה במדינה שלי. דרעק. הפעלתי VPN (אחרי שהפעלתי משהו עם 7 ימי ניסיון) וניסיתי שוב. לא עוזר. דרעק. רועי העלה את הרעיון שאולי עדיין אפשר לשלם במטבעות. עם כל המחשבה שלי מרוכזת באפליקציה, לא חשבתי על זה. התברר שאפשר, הידד! מכאן התהליך היה פשוט וסטנדרטי, ואת זמן הכביסה והייבוש ניצלנו לרביצה ושיחות טלפון למשפחה. אחרי שסיימנו עם הכביסה, חזרנו למלון לטבילה באונסן שבו, שהיה נהדר. עשינו עוד כמה הכנות לקראת הימים הבאים הבאים וסגרנו את היום.