"היי" אמר מישהו ליד חיים מעבר לשולחן הבר ומעל המוזיקה שברקע.
חיים הרים את מבטו "היי" הוא ענה.
"אתה בא לפה הרבה?" שאל הבחור.
חיים הרים גבה "באמת?" שאל בחצי צחוק.
הבחור מולו חייך חיוך של דני שובבני.
חיים צחק והמשיך לנגב את כוס הבירה.
"כן" חיים אמר לאחר רגע "אני בא לפה הרבה, ככה זה כשאתה הברמן" הוא ענה והסתכל עליו לרגע בעיניים.
"כמה זמן לקח לך לחשוב על משפט הפתיחה המבריק הזה?" שאל חיים.
"בערך... שלושה, לא, ארבעה שבועות".
"זה הרבה זמן".
"כן" ענה הבחור "אתה רואה את החבר'ה שרוקדים שם?"
חיים הסתכל לכיוון הרחבה והנהן.
"אנחנו באים לפה בערך פעם בשבוע, שבועיים" המשיך הבחור "זה בערך הזמן שלקח לי לאזור אומץ לבדוק את התיאוריה שלי".
חיים הרים שתי גבות, מסוקרן.
"איזו תיאוריה?"
"שאם בחורות לא מריירות על הברמן ההורס והחמוד, אז אולי לבחורים שווה לבדוק את זה".
"תיאורייה מעניינת".
"תודה, אני נוטה להסכים".
"ו... יצא לך לבדוק אותה?"
"עד כה?"
"כמובן".
"כן, פעם אחת".
"מדגם מצומצם מאוד".
"זה נכון, אבל חייבים להתחיל איפשהו".
"מתי זה קרה?"
"זה עדיין קורה."
"ואיך הולך עד כה?"
"לא יודע, תאמר לי אתה" השיב הבחור, עדיין מחייך בשובבות והביט בחיים.
חיים בינתיים סיים כבר לנגב כוס נוספת. הוא הניח אותה, עבר לכוס הבאה והמשיך לנגב. הוא הביט בבחור.
"אני אומר, שנתחיל בכך שתאמר לי איך קוראים לך. אני חיים" אמר חיים והושיט את ידו ללחיצה.
אבישי חייך ולחץ את ידו.
התמונה נוצרה באמצעות ChatGPT 4. הדמויות לא מבוססות על אנשים אמיתיים, כל קשר הוא מקרי.