יצאנו בבוקר מהמלון אחרי ארוחת הבוקר, לכיוון נקודת מפגש לסיור בגנים הקיסריים. היה קר ממש. כל כך קר שאפילו לרועי קפאו האוזניים ואילתרנו לו מחמם אוזניים עם צעיף שהיה לי.
בדרך לשם עלינו על קרון ברכבת התחתית ואחד מעובדי הרכבת סימן לנו שאנחנו צריכים לרדת ולעבור לקרון אחר. לא כל כך הבנו למה, אז ירדנו ועלינו בדלת הבאה והוא המשיך לסמן לנו שאנחנו לא בסדר, אבל בינתיים הרכבת כבר יצאה לדרך.
רועי הבין שעלינו בטעות על קרון שמיועד לנשים בלבד... לא נעים. אמרתי לרועי שעדיף שנמתין בשקט בנקודה שהיינו בה ליד הדלת, במקום לנסות להידחק דרך כל הנשים בקרון בניסיון לעבור לקרון אחר...
לפעמים הבאות למדנו שבסימון על הרציף שמראה איפה תהיה הדלת של הקרון (כן, הם עד כדי כך מדויקים) הסימון עבור קרון הנשים בנוסף לכיתוב ביפנית שלא הבנו, צבוע בורוד די ברור.
בדרך לגנים פגשנו עופות מים בחפיר שסביב הטירה ופסל מעניין שהזכיר קצת פק-מן.
פגשנו את המדריכה שהייתה אותה מדריכה מהסיור של היום הקודם באקיהברה ומצאה חן בעיננו, וכיוון שהגענו מוקדם, הלכנו ל-Starbucks הסמוך להפשיר קצת עד שיתחיל הסיור. על הדרך הצצנו בתפריט, אבל לא מצאנו משהו שנראה לנו מעניין מספיק 🤷♂️
בסיור למדנו על המשפחה הקיסרית ועל הקיסר וזוגתו,
על איך נראה סמוראי ועל יחסי הכוחות בין הקיסר והשוגון (או בימינו, ראש הממשלה),
על דגים מיתיים שהיו אמורים לשמור על הטירה מפני שריפה, ופוטרו כיוון שלא עשו את עבודתם נאמנה,
ראינו דגם של הטירה בימי גדולתה,
ואת מה שנותר ממנה כיום - לאחר השריפה האחרונה הוחלט שאין כבר צורך בטירה, והמשאבים הופנו לשיקום העיר במקום.
משם המשכנו לשטח נוסף של הגנים ונהנינו מהעצים המטופחים ומפריחת השזיף.
הגנים כללו גם גן יפני (כן, טכנית כל הגנים שם יפנים) עם כל מה שמשתמע מזה על העיצוב, המים ודגי הקוי.
אחרי שסיימנו את הסיור בגנים הקיסריים רצינו להמשיך לשוטטות ב-Ginaza, והחלטנו לבדוק סושיה שמצאנו בגוגל. ניווטנו למקום וגילינו שהוא נסגר לצמיתות.
עצב.
ניסינו עוד כמה מקומות שראינו בסביבה ואו שהם לא נראו לנו או שהיו סגורים (כנראה שבחרנו שעה בעייתית לארוחת צהריים), ובסוף פשוט נכנסנו לבית קפה פשוט לנשנש כריך ורועי גם הזמין מאצ'ה קר.
התחלנו את השוטטות בגינזה בחנות Itoya שהיא חנות ל... כלי כתיבה? stationary? יצירה? סוג של הרבה מכל זה ועוד, מסודרים על פני תשע(!) קומות.
המשכנו לסניף גינזה של Uniqlo, בין השאר עם מחשבות על מעילים, אבל יצאנו משם עם שני כובעי צמר לרועי (כבר אמרתי שהיה קר?).
משם נסענו לאזור של ה-Skytree מתוך מחשבות על תצפית וגם כי נראה היה שיש שם כל מיני דברים מגניבים מסביב. התחלנו בביקור בפוקימון סנטר שהיה צבעוני וחמוד, אבל בעיקר חנות בובות לא מאוד מיוחדת.
אבל נתקלנו שם בעוד כמה דברים מעניינים
כמובן שחשבנו גם לעלות לתצפית מראש המגדל. לא הזמנו כרטיסים מראש ואחרי שראינו את אורך התור, החלטנו לוותר.
אז המשכנו לאקווריום. כלומר, חיפשנו איך מגיעים לאקווריום וגילינו שלמרבה הזוועה צריך לעבור באזור פתוח, שזה אומר קור כלבים פלוס רוח חזקה.
איכשהו, היו שם אנשים אמיצים שנהנו מזירת החלקה על הקרח.
אבל הצלחנו להגיע לאקווריום שהיה חמוד, במיוחד מצא חן בעיני האקווריום שיוחד ל"צלופחונים" (ולפי ה-merch בחנות האקווריום נראה שאני ממש לא היחיד). היו גם כלבי ים ועוד המוני סוגים של דגים ומדוזות מהממות, אבל עם מצלמת של טלפון נייד ובלי חצובה קשה עד בלתי אפשרי להשיג תמונות טובות בתאורה העמומה של אקווריום.
נהיה כבר ערב וחיפשנו מה לאכול. מצאנו סושיה שנראתה מעניינת, אבל היה תור ממש ארוך ולא ראינו מקום אחר שנראה לנו מוצלח יותר באותו אזור של ה-Skytree. לקחנו פתק והתישבנו להמתין מתוך מחשבה שאולי אם התור מתקדם מהר מספיק, אולי זה לא יהיה נורא.
המספר שקיבלנו היה 229 ואחרי זמן המתנה ממושך שאחריו נכנס מספר 190, פרשנו...
התחלנו להתקדם לכיוון המלון ובדרך נתקלנו במקום שמגיש Takoyaki, סוג של מאפה בצורת כדור עם חתיכת תמנון בפנים ומגישים את זה בהמון מקומות. זה נראה טוב, אבל לטעמי הבלילה נשארת דלילה מדי מפנים ולא התחברתי. רועי חשב שזה דייסתי מדי ושצריך לנסות שוב במקום אחר.
חצי במקרה גילינו שיש מספר מסעדות שפועלות בתוך המלון ונכנסנו לאחת איטלקית. מקום לא מדהים, אבל הייתה ארוחת ערב טובה.
אין תמונות איכשהו, כנראה שכבר היינו עייפים מדי בשלב הזה 🤷♂️
מכאן כמובן התגלגלנו לחדרנו וסגרנו עוד יום קסום בטוקיו 😊
אמ;לק
חנות יצירה, כלי כתיבה, עיצוב הבית ועוד - Itoya
מתחם ה-Skytree
החנות של Jump ב-Skytree
המקום עם הטאקויאקי - Kukuru
המסעדה האיטלקית - Villa Bianchi
Comments