התחלנו את היום בארוחת בוקר במלון. כמו בכל מקום ציבורי ביפן באותה תקופה היינו צריכים להיות עם מסכות כל זמן שלא ישבנו ליד השולחן שלנו. זה בנוסף לבדיקה בכניסה לחדר האוכל על ידי מצלמה שבודקת טמפרטורה ואלכוהול לחיטוי הידיים.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לשוטט בפארק Shinjuku Gyoen שנמצא יחסית קרוב למלון. הפארק מעוצב כגן יפני, מה שאומר שהוא מאוד מסודר ומטופח, העצים והשיחים גזומים בקפידה, יש בריכות מים, דגים ועוד. הגן מקסים ועל אף שזאת לא העונה, היו מספר עצי דובדבן שהקדימו לפרוח. בשלב מאוחר יותר בטיול גילינו שלפחות חלק מהעצים הפורחים שראינו הם עצי שזיף, ועם קצת עזרה מהאינטרנט, למדנו להבחין בינהם.
מהפארק לקחנו אוטובוס לכיוון Kusama Museum. בדרך לשם גילינו שאסור לעשן ברחוב ומסתבר שזה נכון לרוב המקומות הציבוריים ביפן כבר מ-2020.
המוזיאון נחמד מאוד ואף מומלץ לבקר בשירותים שמעוצבים כאחת היצירות של קוסמה. המוזיאון אומנם קטן יחסית לתערוכה שהייתה בארץ בתל-אביב, אבל גם אם הייתם באותה תערוכה, הוא בהחלט שווה ביקור.
בדרך ליעד הבא שלנו עצרנו לארוחת צהריים. לאחר התלבטות והתייעצות עם גוגל, הבנו שאנחנו קרובים לסמטת Omoide Yokocho שחלפנו דרכה בערב לפני כן, והחלטנו לנסות שם את מזלנו. בקושי שני מטרים לתוך הסמטה, קראה לנו אישה מאחת ה"מסעדות" - מטבח פצפון, דלפק וכסאות למשהו כמו עשרה אנשים מקסימום. היה ריח טוב ותפריט באנגלית עם קצת תמונות, אז התיישבנו. הזמנו כל מיני דברים על שיפוד - בין השאר היו דגים קטנים וארוכים (שהגיעו שלמים לגמרי, כמו שיצאו מהים) ואשכי תרנגול שהרשימו אותנו ביחס לגודל הגוף אבל לא היו מעדן יוצא דופן... על כל פנים הייתה חוויה מעניינת והרוב היה טעים.
אחרי האוכל צעדנו לכיוון יעדנו הבא, ה-Pignic Cafe. בדרך לשם, למדנו שכאשר מחפשים כתובת של משהו בעיר, צריך לשים לב למספר הקומה (למשל "3F" זאת קומה 3), כיוון שלא כל העסקים בקומת הקרקע, ולא תמיד פשוט למצוא שלט שאומר מה נמצא איפה. בכניסה היינו צריכים למלא שאלון שמוודא שלא פגשנו שום דבר שעלול להעביר מחלה כלשהי לחזרזירונים, והתבקשנו לחטא את הידיים ולעבור לכפכפים של המקום. הזמנו מראש ביקור לחצי שעה ובמקום הזמנו קפה (מיותר לגמרי) וחטיפים לחזרזירונים (חובה!). נכנסנו לחדרון קטן עם שני חזרזירונים שישנו מכורבלים על כרית והיו אדישים לחלוטין כלפינו.
עד לרגע שהגיעו החטיפים.
החטיפים היו בסך הכל צלוחית קטנטונת של מלפפון וגזר חתוכים לקוביות קטנות, אבל בשניה שהם קלטו אותם, הם נדלקו והיו בטירוף לאכול מהם. השתדלנו לחלק את החטיפים באופן הוגן בינהם, ואחרי שהסתיימה החגיגה הם החליטו שהם רוצים לנמנם. עלי 😍
אחרי החוויה הקסומה הזאת המשכנו ל-Meiji Shrine, המקדש הראשון שפגשנו בטיול. המקדש יושב על מתחם עצום שמאכלס חורשה מכובדת, ובדרך למבנה המרכזי יש מספר שערי Torii ענקיים, ואוסף מרשים של חביות סאקה שניתנו כתרומה למקום.
בסיום הביקור במקדש הלכנו לבקר את Hachiko ב-Shibuya. האצ'יקו הוא כלב שהתפרסם בשל הנאמנות שלו לבעליו - כל יום האצ'יקו ליווה את בעליו לתחנת הרכבת והמתין לו שישוב. הוא המשיך לעשות זאת גם שנים אחרי שהבעלים נפטר.
את הערב סיימנו בשכונת Shibaura הסמוכה בביקור אצל חבר שטרח והכין ארוחה מדהימה ולקח אותנו אחר כך לראות את הנוף של אזור המפרץ של טוקיו. ראינו את ה-Rainbow Bridge שלמרבה האכזבה התברר לנו שהוא מואר בצבעי הקשת רק באירועים מיוחדים. הוא עדיין גשר נאה ומואר היטב. אם אתם שוקלים לראות אותו על ידי נסיעה עליו, קחו בחשבון שמסילת הרכבת עוברת מתחת לכביש שהגשר מחזיק, וכל המסלול עטוף ברשת די צפופה. אם אתם רוצים להינות מהנוף, בידקו אם יש אוטובוס שעובר עליו.
משם התגלגלנו מלאים ומרוצים חזרה למלוננו.
אמ;לק
פארק Shinjuku Gyoen וקצת אודותיו.
סמטת Omoide Yokocho ובגוגל מפות.
אודות Meiji Shrine ובגוגל מפות, שימו לב שהמיקום מצביע על המבנה הראשי. יש מספר כניסות למתחם, למשל זאת.
הפסל של הכלב Hachiko ליד תחנת Shibuya.